הרצאה על הימורים לבתי ספר ותיכונים

בכיתה של שלושים תלמידי תיכון, עשרים ושלושה הימרו במהלך השנה האחרונה.

את המספר הזה מדדו כאן, במחקר ישראלי שפורסם ב־2010 ובדק 1,069 תלמידי חטיבה עליונה בגילי 15 עד 18. 78.4% מהם הימרו בהימור כלשהו בשנה שקדמה למחקר. זה נמדד לפני שהיה סמארטפון בכל כיס ולפני שהייתה קבוצת וואטסאפ אחת שלוקחת הימורים על משחקים. אף אחד לא חזר למדוד מאז.

לא בקזינו. באפליקציה, בקבוצת וואטסאפ, על משחק של ליגת האלופות, בכרטיס גירוד שמישהו מבוגר קנה בשבילם.

כשאני מגיע להרצאה על הימורים לבתי ספר ותיכונים, אני לא בא להפחיד אף אחד. פחד לא עובד על נוער. הוא גורם להם להתנתק בשתי דקות הראשונות ולחזור לטלפון. אני בא לספר סיפור אמיתי, שלי, ולתת לתלמידים שם למשהו שחלק מהם כבר מרגישים ואין להם מילה בשבילו.

שמי ליאור רוזנטל. שיחקתי כדורגל במכבי חיפה ובמכבי תל אביב, הייתי קפטן נבחרות הנוער והאולימפית של ישראל, וזכיתי לשחק גם בנבחרת הבוגרת. אחר כך התמכרתי להימורים ואיבדתי כמעט את הכל. היום אני נקי תשע עשרה שנה, קואצ'ר מוסמך, ומלווה מכורים ומשפחות.

זה מה שעומד מאחורי ההרצאה.

הרצאה על הימורים לבתי ספר ותיכונים · מה קורה בכיתה

ההרצאה נמשכת כחצי שעה, ואחריה אני נשאר לשאלות פתוחות כמה זמן שהמורים מרשים. אני פותח בסיפור האישי שלי, מהמגרש אל התחתית וחזרה, ומשם עוברים למנגנון של ההתמכרות ולסימנים שמופיעים לפני שהיא נראית לעין. בלי תמונות קשות ובלי מוסר השכל בסוף.

הסדר הזה חשוב לי, והוא לא מקרי.

נער בן שש עשרה לא מקשיב להרצאה על סכנות. הוא שמע כאלה על עישון, על אלכוהול, על נהיגה. הוא יודע לזהות את הפורמט תוך חצי דקה. אבל כשעומד מולו מישהו שהיה קפטן נבחרת, ומספר לו איך הוא ישב במכונית מחוץ לבית בשתיים בלילה ולא היה מסוגל להיכנס פנימה כי הוא לא ידע מה הוא הולך להגיד לאישה שלו על הכסף שנעלם באותו ערב, קורה משהו אחר בחדר. השקט משתנה.

ואז מגיעות השאלות, והן כמעט תמיד לא השאלות שהמורים ציפו להן. שואלים אותי כמה כסף הפסדתי. שואלים אם המשפחה סלחה. ופה ושם, בסוף, מישהו ניגש אליי כשכולם כבר יצאו ושואל שאלה בשם "חבר".

אני לא מבטיח לאף בית ספר שההרצאה תמנע התמכרות. אף אחד לא יכול להבטיח דבר כזה, ומי שמבטיח, לא יודע על מה הוא מדבר. מה שאני כן יכול לומר זה שהיא נותנת לתלמיד שפה, ומראה לו פרצוף אחד של אדם שיצא מזה. לפעמים זה מספיק כדי שמישהו ידבר.

למה נוער, ולמה עכשיו

בני נוער מתמכרים להימורים מהר יותר ממבוגרים. שיעור ההתמכרות בקרבם גבוה פי שניים עד ארבעה מהשיעור אצל מבוגרים, והמעבר מהימור חברתי להימור בעייתי אצלם קצר בהרבה. זו הסיבה שבית ספר הוא המקום הנכון לשיחה הזו, ולא הקליניקה שאליה מגיעים עשור מאוחר יותר.

עשור. זה הפער.

באותו מחקר ישראלי שממנו הבאתי את המספר בפתיחה, 5.5% מהתלמידים דיווחו על התנהגות הימורים בעייתית. בעולם, המספרים דומים. בין 60% ל־80% מבני הנוער מעורבים בהימור כלשהו בשנה נתונה, ובין 3% ל־8% מוגדרים כמהמרים בעייתיים.

עכשיו תשוו את זה למבוגרים.

הפער בין הנוער למבוגרים הוא לא טעות סטטיסטית. נער מגיב חזק יותר למשחק שמתגמל אותו במרווחים לא צפויים. זה עובד על כולם. אצלו זה פשוט עובד מהר יותר.

והחוק? סעיף 231א לחוק העונשין, שנחקק ב־2008, אוסר למכור כרטיס הגרלה או הימור לקטין מתחת לגיל שמונה עשרה, והעונש על כך הוא חצי שנת מאסר. החוק הזה מסדיר את השוק החוקי. הוא לא נוגע בקבוצת וואטסאפ שבה חבר של חבר לוקח הימורים על משחקים, ושם נמצא היום עיקר הנוער.

מה תלמיד שומע ממני שלא ישמע ממרצה אחר

אני לא מרצה שלמד את הנושא. אני מי שהיה בפנים. זה ההבדל היחיד, והוא כל ההבדל מבחינת נער בן שבע עשרה שיושב בשורה האחורית.

בשיא הקריירה שלי הייתי בלם מצטיין, זכיתי בדאבל היסטורי עם מכבי חיפה ב־1991, ולבשתי את הסמל של נבחרת ישראל. בגיל 29 נפצעתי, והקריירה נגמרה. הייתי אז אבא צעיר ובעל צעיר, ובן רגע נלקחה ממני הזהות שעליה בניתי את החיים. גם סבא שלי היה מכור. אני לא יודע כמה מזה תורשה וכמה מזה בית, ואני לא הולך להעמיד פנים שאני יודע. מה שאני כן יודע זה שהאחריות לטפל בזה הייתה שלי בלבד, וזה בדיוק מה שאני אומר לתלמידים, כי זו הנקודה שבה השיחה הופכת רלוונטית עבורם ולא רק מעניינת.

התלמידים שומעים את החלק הזה ומבינים משהו שקשה להסביר בתיאוריה. שהתמכרות היא לא עניין של חולשת אופי, ושהיא לא בוחרת לפי הצלחה. אפשר להיות ממושמע, מוכשר, מוקף באנשים שאוהבים אותך, לבוא מבית טוב, לעבוד קשה על כל דבר שהשגת בחיים, ועדיין לקרוס.

הם גם שומעים אותי אומר, במפורש, שאני לא פסיכולוג ולא מטפל. אני קואצ'ר מוסמך, בוגר בית הספר למאמנים "שילובים", ומכור נקי שמלווה מכורים ומשפחות לפי 12 הצעדים. את הסיפור המלא שלי כתבתי בעמוד נפרד, והוא בעצם מפת הדרכים של ההרצאה.

יש עוד סיבה שהחלק הזה עובד דווקא מול נוער, ובמיוחד מול נערים שמשחקים בליגות הנוער. ספורטאי צעיר חי בתוך תרבות של אדרנלין, של סיכון מחושב, של תוצאה בסוף כל שבוע. ההימור נכנס לשם בלי חיכוך כמעט. אני מכיר את המסלול הזה מבפנים, וכשאני מדבר עליו בכיתה שיש בה שחקנים, אני רואה מי מזדקף בכיסא.

התאמה לשכבה ולפורמט

הרצאה בכיתה ט' לא נראית כמו הרצאה בכיתה י״ב, וערב הורים הוא חיה אחרת לגמרי.

בחטיבת הביניים אני מדבר על ההתחלה. איך הימור נראה כשהוא עדיין משחק, מה קורה בקבוצת וואטסאפ שבה מישהו לוקח הימורים על מכבי חיפה, ולמה הרווח הראשון הוא הבעיה ולא ההפסד הראשון. בחטיבה העליונה אפשר להיכנס לכסף. לחוב, לשקר שמלווה אותו, ולמה שקורה בבית סביב מי שמהמר.

בערב הורים השאלות משתנות לגמרי. שם כמעט תמיד יושב הורה אחד שכבר חושד במשהו ולא רצה לשאול בטלפון, והשאלה שלו מגיעה בסוף, בשקט, כשכולם כבר קמים. הרצאה שכוללת גם ערב הורים מגיעה לשני הצדדים של אותו שולחן, וזה שילוב שלפי הניסיון שלי עובד טוב יותר מאירוע בודד לתלמידים.

עם צוות מורים ויועצות אני לא מספר את הסיפור בכלל. שם מדברים על מה נראה בכיתה לפני שמישהו אומר משהו, ועל מה עושים ביום שאחרי. למי פונים, מה אומרים להורה, ואיפה עובר הגבול בין לשאול לבין לחקור.

ההרצאה מתאימה גם להעברה בזום, וזה רלוונטי בעיקר לבתי ספר בפריפריה או לימים שבהם אין תחבורה סדירה.

מה בית הספר מקבל לפני ואחרי ההרצאה

לפני הרצאה על הימורים לבתי ספר יש שיחת תיאום קצרה, בדרך כלל מול היועצת החינוכית, שבה אני מבין מול איזה קהל אני עומד ואם יש רגישות מיוחדת בשכבה. אחרי ההרצאה אני נשאר זמין לבית הספר, וזה החלק שרוב המזמינים לא חושבים עליו מראש.

כי ההרצאה מייצרת פניות. זו המטרה שלה.

תלמיד שניגש ליועצת שבוע אחרי, או הורה שמתקשר, זו התוצאה שרציתם, אבל היא דורשת שיהיה לצוות מה לעשות איתה. המסלול המקצועי קיים ופתוח, דרך רופא המשפחה ודרך המרפאות לגמילה מהתמכרויות בקופות החולים, ולצידו השירות לטיפול בהתמכרויות של משרד הרווחה שמפעיל מסגרות טיפול. אני זמין לשיחת התייעצות עם היועצת אם עלה מקרה ספציפי.

מה שאני לא עושה זה לטפל בתלמיד. זה תפקידו של איש מקצוע מוסמך, ואני מקפיד על הגבול הזה. ההרצאה פותחת דלת, המערכת המקצועית מטפלת.

אם בבית הספר קיימת תוכנית מניעה רחבה יותר, אפשר לשלב את ההרצאה כחלק ממנה ולא כאירוע בודד. לפי הניסיון שלי זה עובד טוב יותר, אם כי אני לא יכול לומר שזה נכון בכל מוסד.

איך יועצת או מנהל מזמינים הרצאה על הימורים לבתי ספר

הפנייה היא ישירה אליי, בטלפון או בוואטסאפ, ובשיחה אחת נסגרים כל הפרטים. בשיחה אני שואל איזו שכבה, כמה תלמידים ובאיזה פורמט. עם שלושת אלה אני כבר יודע לענות.

אין טפסים. אין ועדה. רוב הפניות אליי נסגרות בשיחה אחת ובהודעת אישור, ואם התאריך שביקשתם פנוי אני מאשר אותו על המקום ולא מחזיר תשובה בעוד שבועיים כשכבר סגרתם עם מישהו אחר.

אם אתם שוקלים סדרה ולא אירוע בודד, או משלבים ערב הורים, כדאי לומר לי את זה בשיחה הראשונה. זה משנה את אופן בניית התוכן.

מוסדות שמחפשים מרצה בנושא התמכרויות במובן הרחב, ולא בהכרח בהקשר של הימורים בלבד, יכולים לקרוא על כך בעמוד הנפרד. את כל מסגרות ההרצאה ריכזתי בעמוד ההרצאות.

שאלות נפוצות

לאיזה גיל מתאימה הרצאה על הימורים לבתי ספר?

מכיתה ז' ומעלה. בחטיבת הביניים הדגש הוא על ההתחלה ועל אפליקציות, ובחטיבה העליונה אפשר לדבר על כסף, חוב ומשפחה. רוב הנערים שאני פוגש התחילו כבר בחטיבה, ולכן כיתה ט' היא בדרך כלל העיתוי הנכון.

כמה זמן צריך להקצות להרצאה בלוח הזמנים?

שיעור כפול. ההרצאה עצמה כחצי שעה, אבל חלק השאלות נמשך לעיתים קרובות יותר מההרצאה, ולקצר אותו זה לוותר על החלק שבו הדברים באמת נאמרים.

ההרצאה מפחידה את התלמידים?

לא, וזו החלטה מודעת. הרצאות שמבוססות על פחד מייצרות ניתוק, ואצל נוער זה קורה מהר. אני מספר סיפור אמיתי, כולל החלקים הקשים שלו, אבל המסר הוא שיש דרך החוצה ושמותר לבקש עזרה.

ההרצאה מתאימה גם למגזר הדתי ולחינוך החרדי?

כן, והתוכן מותאם. סיפור הקריירה בכדורגל והמסגרת של 12 הצעדים נשמעים אחרת במוסד חרדי מאשר בתיכון ממלכתי, ואת ההתאמה הזו אנחנו עושים בשיחת התיאום מראש ולא באלתור על הבמה.

מה עושים אם תלמיד ניגש אחרי ההרצאה ומספר על עצמו?

הכתובת הראשונה היא בתוך הבניין. היועצת החינוכית והפסיכולוג של השירות הפסיכולוגי הייעוצי זמינים לתלמיד בחינם ובלי שההורים צריכים ליזום. אם המצוקה דחופה באותו רגע, ער״ן עונים ב־1201, חינם ובעילום שם, בכל שעה. הטיפול עצמו שייך לאיש מקצוע מוסמך, ולא לי.

לתיאום הרצאה

אם את יועצת חינוכית, ואם אתה מנהל או רכז שכבה, ואתם קוראים את זה כי משהו בבית הספר כבר צף, אל תחכו לתחילת השנה הבאה. תתקשרו, 054-4511111, או שלחו לי הודעה בוואטסאפ. בשיחה אחת נבין אם ההרצאה מתאימה לכם ומתי אפשר.

ואם הגעתם לעמוד הזה כהורה, או בשביל עצמכם, זה המקום להגיד את זה במפורש. תתחילו מהמסלול המקצועי.

ואם הגעתם לכאן כתלמידים, הכתובת הכי קרובה אליכם היא היועצת בבית הספר או הפסיכולוג של השירות הפסיכולוגי הייעוצי, וזה חינם. אם זה דחוף ברגע הזה, ער״ן עונים ב־1201, בכל שעה, בעילום שם.

אני לא מטפל ואני לא תחליף לטיפול. ואם בא לכם לדבר גם עם מישהו שהיה שם, אני כאן.