בחברה של חמש מאות עובדים יושבים, לפי שיעורי ההימורים באוכלוסייה הבוגרת בישראל, בערך עשרה אנשים בקבוצת סיכון גבוה ועוד עשרה בסיכון בינוני.
אף אחד מהם לא מסומן. רובם עומדים ביעדים.
כשאני מגיע להרצאה על הימורים לארגונים ומקומות עבודה, זו הנקודה שאני פותח בה, כי היא זו שמפרקת את ההנחה שהנושא לא נוגע לכם. שמי ליאור רוזנטל. הייתי כדורגלן במכבי חיפה ובמכבי תל אביב וקפטן נבחרות הנוער והאולימפית, ואחרי שהקריירה נגמרה נכנסתי לעולם העסקי והצלחתי בו. במקביל התמכרתי להימורים ואיבדתי הכל. היום אני נקי תשע עשרה שנה, ואת המסע המלא כתבתי בעמוד נפרד.
הייתי גם המנהל וגם העובד שאף אחד לא זיהה.
וזה בדיוק העניין. אנשים מדמיינים מהמר כמי שיושב מול מסך בשלוש לפנות בוקר וזה כל מה שיש לו. בפועל, רוב המהמרים שאני פוגש עובדים, מפרנסים ומגיעים בזמן. ההתמכרות לא לוקחת את התפקוד ראשונה. היא לוקחת אותו אחרונה, אחרי הכסף, אחרי השינה ואחרי מערכות היחסים, וזו הסיבה שהיא מגיעה לידיעת הארגון בשלב שבו כבר קשה.
הרצאה על הימורים לארגונים ומקומות עבודה · מה היא עושה בחדר
ההרצאה נמשכת כחצי שעה ואחריה שאלות פתוחות. אני מספר את הסיפור שלי, ומשם עוברים למנגנון של ההתמכרות ולסימנים שמופיעים בסביבת עבודה הרבה לפני שמישהו מבין מה הוא רואה. אין בה הטפה ואין בה איומים על העובדים.
היא עושה שני דברים בו זמנית, וזה למה ארגונים מזמינים אותה.
לעובד שנמצא בפנים היא נותנת שם למה שקורה לו, ולעיתים את הפעם הראשונה שהוא שומע מישהו מתאר את זה בלי בוז. לכל השאר היא נותנת הבנה בסיסית שההתמכרות היא מחלה, ושהעמית שהם מכירים לא הפך לאדם אחר.
הדבר השני חשוב לא פחות מהראשון. עובד לא יפנה לעזרה בארגון שבו הוא בטוח שיצחקו עליו.
האדם שממשיך לתפקד
התמכרות להימורים כמעט ולא נראית בביצועים בשלב הראשון, וזו הסיבה שארגונים מגלים מאוחר. אין ריח, אין דיבור מגומגם, אין איחורים חריגים. מה שמשתנה הוא הפריפריה, והשינויים נראים כמו קשיים כלכליים רגילים.
הלוואות קטנות מעמיתים, ואז מעמיתים אחרים. בקשות למקדמה. היעלמות מהפסקות צהריים משותפות. טלפון שלא מרפה ממנו בישיבות.
ואז מגיע השלב שבו הכסף נגמר גם בבית, וזה בדרך כלל השלב שבו משהו נשבר בגלוי.
אני מדבר על זה בלי לצייר את העובד כאיום. עובד עם בעיית הימורים הוא קודם כל אדם במצוקה, ורוב האנשים במצב הזה שומרים על העבודה שלהם בשיניים כי היא הדבר האחרון שנשאר להם שלם. ארגון שמבין את זה מקבל החלטות אחרות לגמרי.
מה המספרים אומרים על ארגון בגודל שלכם
תעשו את החשבון על מצבת העובדים שלכם ותקבלו מספר שקשה להתעלם ממנו.
בארגון של מאתיים עובדים מדובר בערך בארבעה אנשים בסיכון גבוה. באלף עובדים, בעשרים. אלה לא אנשים שמישהו מצביע עליהם, והם לא יזדהו בסוף ההרצאה. הם ישמעו, ואולי אחד מהם יעשה משהו בשבוע שאחרי.
זה כל מה שהרצאה יכולה לעשות, ואני לא מוכר יותר מזה.
יש עוד זווית שמנהלי רווחה שואלים עליה, ואני עונה עליה בגילוי לב. עובד עם חוב הימורים מגיע בשלב מסוים לשוק האפור, כי הבנקים כבר סגרו לו את הדלת. משם זה מפסיק להיות בעיה כלכלית והופך לבעיה של בטיחות אישית, לפעמים גם של המשפחה שלו. ארגון לא יכול לפתור את זה, ואני לא מתיימר לתת כלים לזה מהבמה. מה שאני מאמין בו, מהמקום שאני מכיר, זה שעובד שיש לו עם מי לדבר בפנים מגיע לשם פחות. זו לא הבטחה, זו הסיבה שאני עומד שם.
הרצאה על הימורים לארגונים בשלושה פורמטים
הרצאה על הימורים לארגונים מועברת לעובדים, למנהלים ולצוותי משאבי אנוש, וכל אחד מהם מקבל תוכן אחר. המבנה זהה, הדגשים משתנים לגמרי.
לעובדים זו הרצאת סיפור. חצי שעה, שאלות, ובלי טפסים.
למנהלים השיחה מעשית. איך מזהים, איך פותחים שיחה עם עובד בלי להאשים ובלי לאבחן, ואיפה עובר הגבול בין דאגה לבין חדירה לפרטיות.
למשאבי אנוש ולרווחה זה קהל שלישי, ואיתו מדברים על מה קורה אחרי שעובד נפתח. אילו מסלולים קיימים, מה הארגון יכול להציע ומה לא, ואיך שומרים על דיסקרטיות בתוך מערכת שמתעדת הכל.
ההרצאה מתאימה גם להעברה בזום, וזה מתאים לארגונים מבוזרים או לצוותים היברידיים.
מה מנהל יכול לעשות, ומה כדאי שלא
מנהל יכול לשים לב, לשאול, ולהפנות. מה שהוא לא יכול לעשות זה לאבחן, לטפל, או לקחת על עצמו את התהליך. שלושת אלה שייכים לאיש מקצוע מוסמך, וניסיון לקצר את הדרך בדרך כלל מזיק.
אני עצמי לא מטפל. אני קואצ'ר מוסמך, בוגר בית הספר למאמנים ״שילובים״, ומכור נקי שמלווה מכורים ומשפחות. אני לא פסיכולוג ולא עובד סוציאלי. את הגבול הזה אני אומר מהבמה בכל הרצאה, וגם למנהלים.
מה שכן שווה להיערך אליו מראש: לאן מפנים. המסלול הציבורי פתוח דרך רופא המשפחה ודרך המרפאות לגמילה מהתמכרויות בקופות החולים, ולצידו השירות לטיפול בהתמכרויות של משרד הרווחה. ארגון שיש לו את התשובה הזו מוכנה, לפני ההרצאה, מרוויח מההרצאה הרבה יותר.
יש עוד החלטה שכדאי לקבל מראש, והיא פחות טכנית. מה קורה לעובד שנפתח. אם ההנחה הלא כתובה בארגון היא שמי שמודה בבעיה כזו מסמן את עצמו, אף אחד לא יודה. ההרצאה עובדת כשההחלטה הזו כבר התקבלה ברמת ההנהלה, שפנייה לעזרה לא נרשמת לחובתו של אף אחד. את ההחלטה הזו לא מקבלים בשאלות ותשובות בסוף ההרצאה.
את ההרצאה המקבילה לבתי ספר ותיכונים בניתי על אותו עיקרון, ושם הקהל הוא צוות חינוכי.
איך מזמינים
אז איך זה עובד? פנייה ישירה אליי, בטלפון או בוואטסאפ. מה שעוזר לי לתת תשובה מהירה זה איזה ארגון, כמה משתתפים, ומי יושב בחדר.
את המועד ואת התנאים נסגור בשיחה.
עוד דבר ששווה לומר בשיחה הראשונה: אם אתם מתכננים לשלב את ההרצאה בתוך יום שלם של תכנים, תגידו לי מה בא לפניה ומה אחריה. הרצאה על התמכרות שמגיעה מיד אחרי מפגש גיבוש קליל צריכה פתיחה אחרת לגמרי מהרצאה שפותחת את היום. זה נשמע פרט קטן, והוא משנה את מה שהקהל לוקח הביתה.
ארגונים שמחפשים מרצה בנושא התמכרויות במובן הרחב יכולים לקרוא על כך בעמוד הנפרד, ואת כל מסגרות ההרצאה ריכזתי בעמוד ההרצאות.
שאלות נפוצות
ההרצאה מתאימה ליום רווחה או שהיא כבדה מדי?
היא מתאימה, והיא לא כבדה. יש בה סיפור אישי חזק ויש בה גם הומור, והיא לא מסתיימת בתחושה קשה אלא בכך שיש דרך. ארגונים משבצים אותה גם ביום גיבוש וגם בכנס מקצועי.
כמה זמן נמשכת ההרצאה?
כחצי שעה, ואחריה שאלות פתוחות כמה שרוצים. להקצות שעה זו הנחה טובה, כי חלק השאלות נוטה להתארך.
אפשר להעביר את ההרצאה בזום?
כן. ההרצאה מתאימה גם להעברה בזום, וזה רלוונטי לארגונים מבוזרים ולצוותים היברידיים.
אתה מדבר רק על הימורים או גם על התמכרויות אחרות?
הליבה שלי היא הימורים, כי שם הניסיון האישי. המנגנון עצמו, ההכחשה, השקר והמשפחה שסביב, משותף להתמכרויות נוספות, ולכן ההרצאה רלוונטית גם לארגונים שמעניינת אותם התמונה הרחבה.
מה עושים אם עובד פונה אחרי ההרצאה?
מפנים אותו למסלול מקצועי. אם המצוקה דחופה באותו רגע, ער״ן עונים ב־1201, בכל שעה ובעילום שם.
לתיאום הרצאה
אם אתם מנהלי משאבי אנוש, מנהלי רווחה או מנכ״לים, ואתם מחפשים תוכן ליום רווחה שלא יישכח למחרת, תתקשרו אליי ל־054-4511111 או שלחו הודעה בוואטסאפ. שיחה אחת מספיקה כדי להבין אם זה מתאים לארגון שלכם.
ואם הגעתם לכאן בשביל עצמכם או בשביל מישהו קרוב, זה בסדר גמור. אם זה דחוף עכשיו ולא מחר בבוקר, ער״ן עונים ב־1201, בכל שעה, בעילום שם ובחינם.
אני לא מטפל ואני לא תחליף לטיפול. ואם בא לכם לדבר גם עם מישהו שהיה שם, אני כאן.