הימורים ואלכוהול והשילוב שמחמיר את שניהם

הימורים ואלכוהול מופיעים יחד הרבה יותר ממה שמשפחות מדמיינות, ובדרך כלל רק אחד מהם מקבל שם.

מה שקורה בבית זה שמדברים על השתייה או שמדברים על ההפסדים, כמעט אף פעם לא על שניהם. וזו בדיוק הסיבה שהטיפול נתקע.

אני מלווה מהמרים ומשפחות מניסיון אישי. אני לא מטפל מוסמך ולא רופא, ומה שכתוב כאן אינו ייעוץ רפואי או טיפולי. כשמדובר בשתי התמכרויות במקביל, ליווי לבדו אינו מספיק וצריך גם גורם טיפולי מוסמך.

למה הימורים ואלכוהול מגיעים יחד

יש כאן כמה חיבורים שמתקיימים באותו זמן.

החיבור הראשון הוא פשוט המקום. הרבה מהסביבות שבהן מהמרים הן סביבות שבהן שותים, וזה נכון גם למועדון וגם לערב מול משחק בבית.

מעבר לזה יש את שיקול הדעת. אחרי שתייה, ההחלטה על גובה ההימור משתנה וגם היכולת לעצור. אני לא אומר את זה כקביעה קלינית אלא כדבר שאני שומע כמעט מכל אדם שאני מלווה ושחווה את שניהם. ויש את ההקלה. אחרי ערב הפסד השתייה מרדימה את מה שקרה, וזה עובד לכמה שעות, וזה בדיוק מה שהופך אותה לחלק מהמעגל.

איך הימורים ואלכוהול נראים בפועל בבית

הדפוס שאני פוגש חוזר על עצמו. כמעט מילה במילה.

השתייה מתחילה במקביל למשחק, ולא במיוחד. ואז ההימורים גדלים לקראת סוף הערב, כשהשליטה כבר פחותה. למחרת בבוקר מגיעה ההבנה של הסכום, ואיתה בושה, ומהבושה מגיע ערב נוסף.

ומה שקורה למשפחה זה שהם רואים שני דברים ולא מחברים ביניהם. הם רואים שהוא שותה יותר, והם רואים שהכסף נעלם, ולוקח זמן להבין שזה אותו סיפור.

למה אסור לטפל רק באחד מהם

זו הנקודה המרכזית בעמוד הזה. אולי היחידה שחשוב לי שתישאר.

כשמטפלים רק בשתייה, ההימור נשאר, ועם הזמן הוא מייצר את הלחץ שמחזיר את השתייה. כשמטפלים רק בהימור, השתייה נשארת, והיא מורידה את השמירה שמחזיקה את ההימנעות.

מהניסיון שלי, אנשים שטיפלו רק בצד אחד חוזרים לשני. וזה לא כישלון שלהם, זה תכנון חסר.

לכן כשאני פוגש משפחה שיש בה שילוב כזה, השאלה הראשונה שלי היא לא איזה מהם התחיל אלא מי הגורם המקצועי שמטפל בשניהם. ואם אין כזה, זה מה שבונים ראשון.

מה שאני שומע מבני זוג

התיאור חוזר על עצמו כמעט מילה במילה.

הם מספרים שהם למדו לזהות ערב לפי הצעד בכניסה, ושהם יודעים כבר בשמונה בערב איך ייראה הבוקר שאחרי. הם מספרים שהם מפסיקים לישון ומחכים, ושהם מפחדים לשאול שאלה כי היא תפוצץ את הערב.

ומה שקשה במיוחד בשילוב הזה הוא הבלבול. כשיש רק הימור, יש כתובת ברורה לכעס. כשיש גם שתייה, הכל מתערבב, ובן הזוג מוצא את עצמו לא יודע על מה בכלל לדבר קודם.

מה שאני מציע במצב כזה זה להפסיק לנסות לפתור את שני הדברים בשיחה אחת. בוחרים דבר אחד שאפשר לפעול עליו מיד, בדרך כלל הכסף, ומשאירים את השאר לגורם מקצועי.

מה המשפחה יכולה לראות

יש כמה סימנים שמופיעים יחד.

שתייה שקשורה לאירועים מסוימים, כמו משחקים או ערבים ספציפיים בשבוע.

הוצאות שמתרכזות באותם ערבים, ולעיתים גם משיכות מזומן.

מצב רוח שנופל בבוקר שאחרי, ולא רק בגלל השתייה.

הכחשה כפולה. גם על כמות השתייה וגם על הסכומים.

וקושי לזכור מה קרה בדיוק באותו ערב.

אף סימן לבדו לא אומר כלום. הצטברות אומרת. יש על זה עמוד שלם על סימנים שבן הזוג מהמר.

למה זה מסבך גם את הכסף

בשילוב הזה החוב נוצר מהר יותר, ולעיתים קרובות בערב אחד שבו נעשו שלוש או ארבע פעולות שאף אחד מהן לא הייתה מתקבלת בבוקר של אותו יום.

הסיבה פשוטה. ההחלטות שנעשות בסוף ערב הן ההחלטות הגדולות, והן נעשות בדיוק כשהשליטה בשפל. אנשים מספרים לי שהם לא זוכרים מתי הכפילו סכום, והם רואים את זה רק למחרת בדף החשבון.

לכן ההגנה הכספית כאן חשובה במיוחד, והיא צריכה לכלול גם תקרה יומית ולא רק חסימה כללית. את הצד המעשי כתבתי בעמוד על הגנה על כספי המשפחה ובעמוד על להחזיר את השליטה על הכסף במשפחה.

מה עושים בשלב הראשון

הסדר כאן שונה מהרגיל. מאוד.

הדבר הראשון הוא הערכה מקצועית של שני הצדדים. תלות באלכוהול יכולה להיות מצב רפואי שדורש ליווי רפואי, ובמצבים מסוימים הפסקה פתאומית של שתייה כבדה מסוכנת. זו אינה החלטה שמקבלים לבד בבית, וזו הסיבה שאני מפנה לרופא ולגורם טיפולי מוסמך לפני כל דבר אחר.

במקביל, וזה כן בתחום שלי, סוגרים את הגישה לכסף. בלי זה כל השאר לא מחזיק.

ואז בונים תוכנית שמתייחסת לשניהם יחד, ולא לאחד אחרי השני.

מה שאני אומר למשפחות על הימורים ואלכוהול

שהשילוב הזה לא הופך את המצב לחסר סיכוי, וזה חשוב לי להגיד כי הרבה מהמשפחות שמגיעות אליי בשלב הזה כבר איבדו תקווה אחרי שניסו לטפל בצד אחד וראו שזה לא החזיק.

הוא כן הופך אותו למצב שאי אפשר לנהל לבד ואי אפשר לנהל בחצי. משפחות שמנסות לטפל רק במה שמפריע להן יותר מוצאות את עצמן באותו מקום שנה אחר כך, וראיתי את זה מספיק פעמים.

ומה שאני מבקש מהן זה גם לשים לב לעצמן. חיים לצד שתי התמכרויות שוחקים במיוחד, ויש על זה עמוד על לטפל בעצמך כשבן הזוג מהמר.

לפי הערך של כל זכות על התמכרות להימורים, ההכחשה וההסתבכות בהלוואות מתוארות שם כחלק מהתמונה, ומהניסיון שלי בשילוב עם שתייה ההכחשה חזקה עוד יותר.

למה זה מקשה על ההחלמה בטווח הארוך

יש כאן מלכודת שרואים בעיקר אחרי כמה חודשים טובים.

אדם שהפסיק להמר ונשאר עם השתייה נמצא במצב שבו הבלמים שלו יורדים בכל ערב שבו הוא שותה. לא צריך הרבה. מספיק ערב אחד עם מסך פתוח וכסף זמין.

ואותו דבר בכיוון ההפוך. אדם שהפסיק לשתות ונשאר עם ההימור נושא לחץ כלכלי מתמשך, וזה בדיוק סוג הלחץ שמחזיר אנשים לשתייה.

לכן כשמישהו אומר לי שהוא סידר צד אחד, אני לא מרגיש הקלה. אני שואל מה קורה עם השני. ורק כששניהם מטופלים אני מתחיל להיות אופטימי, וגם אז בזהירות ועם מסגרת שממשיכה לרוץ.

מה קורה כשהחוב כבר קיים

הרצף מוכר וזהה לכל סוג אחר.

מסגרת, כרטיס אשראי, אפליקציות הלוואה, חברים, ולפעמים מלווה פרטי. ומה שמייחד את המקרה הזה הוא שהתמונה מתגלה מבולבלת יותר, כי המהמר עצמו לא תמיד זוכר מה קרה בכל ערב.

מה שאני מבקש הוא לא לנסות לשחזר הכל מהזיכרון שלו. מוציאים דפי חשבון ודוח נתוני אשראי ובונים תמונה מהנתונים. את סדר הצעדים כתבתי בעמוד על חובות מהימורים.

מה עושים כשרק אחד מהם מוכר בבית

זה מצב נפוץ מאוד. במשפחה מדברים על השתייה כבר שנים, ואף אחד לא הזכיר את ההימור אף פעם.

מה שקורה בפועל הוא שכל האנרגיה של הבית מופנית לצד אחד, וכשמופיע שיפור בו כולם מרגישים שהמשבר נגמר. ואז מתגלה חוב, ואף אחד לא מבין מאיפה הוא הגיע.

מה שאני מבקש לעשות כשעולה חשד כזה זה פשוט לבדוק. דפי חשבון של שנה ודוח נתוני אשראי נותנים תשובה תוך ימים ובלי צורך בעימות. אם אין שם כלום, נרגעים. ואם יש, יודעים מול מה עומדים.

עדיף לבדוק ולגלות שטעיתם מאשר לגלות בעוד שנה.

שאלות נפוצות

מה מטפלים בו קודם?

בשניהם במקביל, וההערכה הרפואית של השתייה קודמת לכל צעד אחר. הפסקה פתאומית של שתייה כבדה עלולה להיות מסוכנת ודורשת ליווי מקצועי.

הוא מהמר רק כשהוא שותה, זו עדיין בעיית הימורים?

כן. העובדה שיש טריגר ברור לא הופכת את זה לפחות חמור, והיא כן נותנת מידע חשוב לתוכנית הטיפול.

אפשר פשוט להפסיק לשתות ולפתור את זה?

לפעמים זה עוזר מאוד, וברוב המקרים שראיתי זה לא מספיק. ההימור נשאר מנגנון בפני עצמו וצריך התייחסות נפרדת.

איך מדברים על זה בלי שזה יהפוך למלחמה?

מדברים על מה שרואים ולא על מה שמאשימים, ובזמן רגוע ולא בערב שבו זה קורה. יש על זה מדריך על הצבת גבול.

האם צריך גורם מקצועי אחד לשניהם?

עדיף גורם או צוות שמכיר את שני התחומים, כי הם משפיעים זה על זה. טיפול מפוצל בלי תיאום נוטה להשאיר פערים.

מה עושים בערב שבו זה קורה?

לא מנהלים שיחה מהותית ולא מקבלים החלטות. דואגים לבטיחות של כולם בבית, ומדברים למחרת.

מאיפה מתחילים

אם אתם מזהים כאן את הבית שלכם, אתם לא מגזימים ואתם גם לא מקרה נדיר.

מה שאני עושה עם משפחות בשילוב הזה זה לוודא שיש גורם טיפולי מוסמך בתמונה, ובמקביל לבנות את המסגרת הכספית שמחזיקה את הכל.

אפשר להתחיל בשיחה אחת, בלי התחייבות, דרך העמוד באתר.

שום דבר בעמוד הזה אינו ייעוץ רפואי או טיפולי ואינו מחליף אותו. במצוקה מיידית אפשר לפנות למרכזי הטיפול בהתמכרויות של משרד הבריאות.