לטפל בעצמך כשבן הזוג מהמר

כשבן הזוג מהמר, כל תשומת הלב בבית הולכת אליו. מה הוא עשה, כמה הוא הפסיד, איפה הוא עכשיו, האם הוא אומר אמת. ובתוך כל זה יש עוד אדם שאף אחד לא שואל מה איתו.

זו את.

אני מלווה היום גם נשים וגם גברים בצד הזה של המשוואה, ואני שומע את אותו משפט שוב ושוב. אני לא זוכרת מתי בפעם האחרונה חשבתי על עצמי.

למה זה לא אנוכיות

הרבה בנות זוג מרגישות אשמה כשהן מקדישות זמן לעצמן, כאילו זו נטישה של מי שנמצא בבעיה.

המציאות הפוכה. אדם שחי בלחץ מתמשך, בלי שינה ובלי גיבוי, מגיב פחות טוב בדיוק ברגעים שדורשים החלטה שקולה. וההחלטות שיצטרכו להתקבל כאן הן לא קטנות. כסף, ילדים, לפעמים עתיד המשפחה כולה.

הטיפול בעצמך הוא לא פרס שמקבלים אחרי שהבעיה נפתרת. הוא התנאי לעבור את התקופה.

מה קורה לגוף ולנפש כשבן הזוג מהמר

זה נראה כמעט תמיד אותו דבר.

דריכות מתמדת. אוזן שמאזינה לכל צליל בדלת, עיניים שסורקות כל הודעה בטלפון שלו. הגוף פשוט לא יורד מהמצב הזה.

שינה מקוטעת. רוב האנשים שאני פוגש בצד הזה לא ישנים ברצף כבר חודשים.

בידוד. הבושה גורמת להפסיק לספר. מפסיקים לספר, אז מפסיקים להיפגש, ואז נשארים לבד עם זה.

ספק עצמי. שאלה שחוזרת אצל כמעט כולן. אולי אני מגזימה. אולי אני זו שמחמירה. אולי אם הייתי מגיבה אחרת.

כעס שאין לו מקום. כועסים עליו, ואז מרגישים אשמה על הכעס, כי הרי הוא חולה.

כל אלה נורמליים לחלוטין. הם לא סימן לחולשה, הם תגובה סבירה למצב לא סביר.

שלושה משפטים שאני אומר בשיחה הראשונה

את לא גרמת לזה. ההתמכרות התחילה ממקום שאין לו קשר אלייך, וברוב המקרים הרבה לפני שנפגשתם.

את לא יכולה לרפא את זה לבדך. לא באהבה, לא בסבלנות, ולא בשליטה. אף אחת מהדרכים האלה לא עבדה אצל אף אחת ממי שאני מכיר.

את כן יכולה לשנות את מה שקורה לך. את הכסף, את הגבולות, את מי שיודע, ואת מה שאת עושה עם עצמך.

מה באמת עוזר כשבן הזוג מהמר

אדם אחד שיודע הכל. לא כל המשפחה, לא כל החברות. אחד מספיק כדי לשבור את הבידוד.

קבוצה. יש קבוצות תמיכה לבני משפחה של מכורים, ובהן קורה משהו שלא קורה בשום מקום אחר. את פוגשת אנשים שלא צריך להסביר להם.

ליווי או טיפול משלך. נפרד ממנו, גם כשהוא לא בתהליך. זה לגיטימי לחלוטין ולא בגידה.

מסגרת קטנה שאת שומרת עליה. אימון, שיעור, הליכה של חצי שעה. משהו אחד שקורה גם כשבבית סוער.

גבולות ברורים. גבול מגן לא רק על הכסף אלא גם על שקט הנפש. הרחבתי על זה במדריך על הצבת גבול.

להפסיק לבדוק כל הזמן. הרבה בנות זוג הופכות לחוקרות במשרה מלאה. במקום זה, להעביר את השליטה על הכסף למקום שלא דורש בדיקה יומית. יש על זה מדריך נפרד על הגנה על כספי המשפחה.

מה לא עוזר

לחכות שהוא ישתנה כדי שיהיה אפשר לחיות. לוותר על עבודה, על חברים או על תחביב בגלל המצב. לנהל את היום לפי מצב הרוח שלו. ולנסות להיות גם בת זוג, גם מטפלת, גם רואת חשבון וגם בלשית באותו זמן.

מה שאף אחד לא מספר לך מראש

כשבן הזוג מהמר, יש כמה דברים שקורים כמעט לכולן ואף אחד לא מכין אותן אליהם.

הזמן מתעוות. שבוע שקט מרגיש כמו הוכחה שהכל נגמר, ויום אחד רע מוחק אותו כאילו לא היה. זה מתיש יותר מכל דבר אחר.

את הופכת למנהלת של שני אנשים. את מנהלת את החיים שלך, ובמקביל מנהלת את שלו. את זוכרת מתי הוא צריך לשלם, למי הוא חייב, ומה אמרתם למי. אף אחד לא ביקש ממך, וזה קרה בכל זאת.

חברים מפסיקים לשאול. בהתחלה שואלים, אחר כך מפסיקים כי אין להם מה לומר. את מפרשת את זה כנטישה, והם פשוט לא יודעים איך.

את מתגעגעת למי שהיית. לא לזוגיות שהייתה, אלא לעצמך. לאישה שישנה בלילה ולא בדקה טלפון.

כל אלה נורמליים. הם לא סימן שמשהו לא בסדר איתך, הם התגובה הצפויה לחיים לצד התמכרות פעילה.

מה משתנה כשמתחילים לטפל בעצמך

זה לא קורה ביום. אבל מהאנשים שאני מלווה, יש כמה דברים שחוזרים.

ההחלטות משתפרות. אישה שישנה שבע שעות מחליטה אחרת מאישה שישנה ארבע. וההחלטות שיצטרכו להתקבל כאן הן לא קטנות.

הכעס מפסיק להצטבר. כשיש מקום לדבר בו, הכעס יוצא בשיחה ולא בהתפרצות באמצע ארוחת ערב מול הילדים.

היחסים משתנים גם בלי שהוא השתנה. זה החלק שהכי מפתיע. ברגע שאת מפסיקה לנהל אותו, נוצר בבית שקט אחר לגמרי.

הילדים מרוויחים. ילד שרואה הורה אחד מתפקד מרגיש בטוח יותר, גם כשההורה השני במשבר.

מתי כדאי לפנות לגורם מקצועי

יש נקודות שבהן ליווי או קבוצה לא מספיקים, וצריך איש מקצוע.

שינה שנפגעת לאורך שבועות. בכי בלי סיבה ברורה או קושי לתפקד ביום יום. מחשבות על פגיעה עצמית. תחושה מתמשכת שאין טעם. או שימוש עולה באלכוהול או בכדורים כדי להירדם.

בכל אחד מאלה כדאי לפנות בלי לחכות. זה לא סימן לחולשה, וזה בהחלט לא בגידה במי שנמצא במשבר.

המעבר של ההימורים לאפליקציה בטלפון שינה את התמונה מהיסוד. פעם היה צריך ללכת למקום פיזי, והיום ההימור נמצא בכיס, זמין בכל שעה, ובלי שאף אחד רואה. זו גם הסיבה שגיל ההתחלה יורד, ושהמרחק בין הימור ראשון לבעיה ממשית התקצר. מידע רשמי על התמכרות להימורים ועל מסלולי הטיפול נמצא באתר משרד הבריאות.

חמישה דברים קטנים שאפשר להתחיל מהם

לא כל שינוי דורש החלטה גדולה. אלה חמישה דברים שאני מציע כמעט לכל מי שפונה אליי.

לישון בחדר נפרד לתקופה, אם זה מה שיאפשר שינה. לקבוע פגישה שבועית קבועה עם חברה. להפסיק לבדוק את הטלפון שלו. לחזור לדבר אחד שאהבת לפני שכל זה התחיל. ולכתוב לעצמך בסוף כל שבוע מה השתנה, כי בתוך התקופה קשה לראות תזוזה.

ודבר אחרון. אין פרס על להחזיק מעמד לבד הכי הרבה זמן. מי שמבקש עזרה מוקדם עובר את התקופה הזאת שלם יותר, וגם מקבל החלטות טובות יותר בדרך. זה נכון לך בדיוק כמו שזה נכון לו.

שאלות נפוצות

זה אנוכי לטפל בעצמי כשהוא במשבר?

לא. במצב ממושך, מי שלא שומר על עצמו לא מחזיק מעמד, וההחלטות שמתקבלות מתוך תשישות הן פחות טובות. זה לא במקום העזרה לו, זה מה שמאפשר אותה.

אני יכולה לקבל ליווי גם אם הוא לא בתהליך?

כן, ולדעתי זה גם הדבר הנכון לעשות. אני מלווה בנות זוג והורים גם כשהמהמר עצמו עדיין מכחיש. ברוב המקרים השינוי אצלו מגיע אחרי שהסביבה משתנה.

מותר לי לכעוס עליו אם הוא חולה?

כן. אפשר להחזיק את שני הדברים יחד, גם את ההבנה שזו מחלה וגם את הכעס על מה שהיא עשתה לחיים שלך. כעס שמכחישים אותו יוצא בסוף בדרכים פחות טובות.

איך יודעים שהגעתי לקצה?

סימנים שכדאי להקשיב להם. שינה שנפגעת לאורך שבועות, בכי בלי סיבה ברורה, מחשבות שמפחידות אותך, או תחושה שאין טעם. בכל אחד מאלה כדאי לפנות לגורם מקצועי, ולא לחכות.

מה אומרים לחברים ולמשפחה?

את לא חייבת לספר לכולם ולא חייבת לספר הכל. אבל אדם אחד לפחות צריך לדעת, כי הבידוד הוא מה שמחזיק את המצב הזה במקום.

מה עושים כשאין זמן לכלום

חלק גדול מהנשים שפונות אליי עובדות במשרה מלאה, מגדלות ילדים ומנהלות בית, ואומרות לי שאין להן חצי שעה פנויה ביום. זה נכון, ואני לא מתווכח עם זה.

מה שכן אפשר לעשות זה להחליף פעולה בפעולה ולא להוסיף עוד משימה. במקום לבדוק את החשבון שלו בערב, לשבת עשר דקות בשקט. במקום לנהל שיחת טלפון על החוב, ללכת עם מישהי סיבוב. זה לא מוסיף זמן, זה משנה למה הזמן הקיים מוקדש.

מאיפה מתחילים

אם הגעת עד לכאן, כנראה שהרבה זמן לא שאלו אותך מה איתך.

אני מלווה בנות זוג, הורים ומשפחות, בשיחה אישית ובקבוצות. אפשר לקרוא איך תהליך גמילה מהימורים נראה בפועל, ולמה ההבטחות שלו נכשלות.

שיחת ההיכרות דיסקרטית ולא מחייבת.

במצוקה מיידית אפשר לפנות לקו הסיוע של משרד הבריאות בנושא התמכרויות. המידע כאן אינו תחליף לייעוץ מקצועי או לטיפול נפשי.