הרבה הורים מגלים את זה בדיוק כשהבן משתחרר, ואז מסתכלים אחורה ומבינים שזה התחיל הרבה קודם.
הימורים בצבא הם נושא שכמעט לא מדברים עליו בבית, וגם לא בטירונות, וזה לא במקרה. חייל בשירות סדיר נמצא מחוץ לעין של ההורים רוב הזמן, יש לו הכנסה קבועה קטנה, והרבה מאוד שעות של המתנה.
השילוב הזה מייצר קרקע נוחה, וזה קורה הרבה.
ואני אגיד את זה כדי שלא יהיה בלבול. אין שום דבר בצה״ל שגורם לבחור להמר. מה שכן קורה זה ששירות ממושך מייצר צירוף מסוים, שעות ריקות לצד משכורת ודאית וקבוצה שכולם בה עושים אותו דבר. הצירוף הזה מקצר את הדרך למי שנוטה לזה ממילא.
לא הצבא. התנאים.
למה הימורים בצבא תופסים דווקא שם
זה מתחיל בזמן מת. שמירה, כוננות, נסיעות ארוכות, המתנה. שעות שבהן הטלפון הוא הדבר היחיד שקורה, ואף אחד לא מסתכל על המסך.
ואז נכנס כסף בתאריך קבוע. משכורת של חייל היא לא סכום גדול, והיא כן סכום ודאי, וודאות היא בדיוק מה שמאפשר לתכנן את ההימור הבא. מענק שחרור הוא סיפור בפני עצמו, וראיתי לא מעט מקרים שבהם הוא נעלם תוך שבועות.
מעל הכל יש קבוצה. ההימור בגיל הזה הוא חברתי כמעט תמיד. מתחיל בקבוצת וואטסאפ של הפלוגה, בטוטו על ליגה, בקלפים בזמן חופש. אף אחד לא חושב שהוא מהמר, כולם חושבים שהם משחקים.
ועל החלק האחרון כמעט לא מדברים, והוא לחץ. שירות מלחיץ, חוויות קשות, קושי להירדם. הימור הוא דרך מהירה מאוד להפסיק להרגיש, וזה נכון עוד יותר במילואים ארוכים.
הימורים בצבא הסדיר לעומת מילואים
במילואים התמונה אחרת, ולפעמים חמורה יותר.
מדובר באדם בוגר, לרוב עם משפחה, עם משכורת אמיתית שנעצרת או משתבשת, ועם ימים שלמים של המתנה. ההימור שם לא מתחיל מסקרנות, הוא לרוב מתחיל מלחץ כלכלי או מהצורך לנתק את הראש.
הפער בין הבית לבין מה שקורה בפועל גדול. בן זוג או הורה שנמצא בבית לא רואה כלום, ולפעמים מגלה רק אחרי שהוא חוזר הביתה, כשמופיעים חובות שלא היו קודם.
וזו הסיבה שאני כותב כאן גם להורים של בוגרים בדיוק כמו להורים של חיילים בסדיר.
סימנים להימורים בצבא שאפשר לזהות מרחוק
הקושי המרכזי הוא שאתם לא רואים אותו רוב השבוע. ולכן שווה לדעת מה כן נראה.
הוא מבקש כסף בתדירות שלא מסתדרת עם ההוצאות שלו. תמיד יש הסבר, נסיעות, אוכל, ציוד, קנס.
הוא לא לוקח את החופשות. חייל שמוותר שוב ושוב על סופ״ש בבית לפעמים פשוט עייף, ולפעמים נמנע ממפגש עם מי שמכיר אותו טוב מדי.
מענק שחרור או פיקדון שנעלם בלי הסבר ברור, או שהוא מסרב לדבר עליו.
הטלפון בשיחות איתכם מקוטע. הוא עונה קצר, נשמע לא נוכח, ומצב הרוח שלו קופץ בין שיחות.
וחברים חדשים שאתם לא מכירים, שמופיעים בשיחות ואז נעלמים מהן.
הרשימה המלאה של הסימנים, כולל מה שלא נחשב סימן, נמצאת בעמוד על סימנים שנער מהמר.
מה עושים כשהבן בשירות
השאלה הראשונה שכל הורה שואל אותי היא אם לפנות למפקד.
התשובה שלי היא שזה תלוי במה שמחפשים. אם יש חשש לביטחונו של החייל, לדיבור על ייאוש, או לחוב שמלווה באיומים, פונים לגורמים בצבא ולא ממתינים. יש בצה״ל מערך בריאות הנפש, כולל קב״ן ביחידה, ויש מפקדים שמחויבים לטפל במצוקה, ופנייה של הורה היא מסלול קיים.
אם מדובר בשלב מוקדם יותר, בלי סכנה מיידית, לרוב עדיף לפתוח מול הבן עצמו ולהציע לו לפנות לגורם בצבא יחד. חייל שמגלה שההורה עקף אותו נסגר, וזה מאריך את כל התהליך.
מה שכן כדאי לעשות בכל מקרה הוא לצמצם את הגישה לכסף. משכורת שמגיעה לחשבון בלי כל שליטה היא לא גזירת גורל, ואפשר לבנות הסדר מוסכם. את הכלים לזה כתבתי בעמוד על הגנה על כספי המשפחה.
ואם כבר יש חוב, ההחלטה מה משלמים ומה לא היא נפרדת ואסור לקבל אותה בבהלה. פירטתי אותה בעמוד על תשלום החוב של הבן.
המקום שבו זה הופך למסוכן
יש שני מצבים שבהם מפסיקים לנהל את זה כשיחה משפחתית.
הראשון הוא חוב לגורם לא מפוקח, איום או סחיטה. שם פונים למשטרת ישראל, ובמקביל לגורמים בצבא. כתבתי על זה בהרחבה בעמוד על הימורים בשוק האפור.
השני הוא כל רמז לפגיעה עצמית. חייל או איש מילואים בעומס כלכלי ובבושה כבדה נמצא בסיכון שלא מתאים לנהל לבד, בטח כשיש נשק בסביבה. במצב כזה פונים מיד לגורם מקצועי בצבא ולקו סיוע, ולא ממתינים לסוף השבוע.
לא ממתינים ולא בודקים אם זה יעבור מעצמו.
מה שקורה אחרי השחרור
הרבה הורים מגלים את התמונה המלאה בדיוק בחודשים שאחרי, וזה לא במקרה. זו התקופה שבה הכל מתפוצץ.
יש שם צירוף מסוכן. מענק שחרור שנכנס בבת אחת, זמן פנוי לחלוטין, חברים שגם הם משוחררים, ואין שום מסגרת שמארגנת את היום. מי שהתחיל עם הימורים בצבא מוצא את עצמו פתאום בלי גבולות של זמן ובלי גבולות של כסף.
טיול ארוך בחו״ל הוא סביבה שבה קל מאוד להגדיל סכומים. אין מי שרואה, המטבע לא מרגיש אמיתי, ומרחק גיאוגרפי הופך את ההסתרה לפשוטה במיוחד.
לכן, אם זיהיתם משהו בזמן השירות, השחרור הוא לא הרגע שבו נרגעים. הוא הרגע שבו כדאי לשבת ולסכם יחד תמונה כלכלית מלאה, לפני שהמענק נכנס ולא אחרי.
ואם הוא מסרב לדבר על זה בכלל, זה כשלעצמו מידע. איך מתמודדים עם הכחשה מפורט בעמוד על איך מדברים עם בן שמכחיש.
מה שאני מכיר מהשטח
אני מרצה על הימורים בפני חיילים ובפני גופי ביטחון, ובכל מפגש כזה יש רגע שחוזר על עצמו.
בסוף ההרצאה מגיעים אליי שניים או שלושה, לא בקבוצה, אחד אחד. הם לא שואלים על נתונים. הם שואלים אם מה שקורה להם זה כבר בעיה.
תמיד בלחש. תמיד אחרי שכולם יצאו, כשהם בטוחים שאף אחד מהחבר׳ה לא רואה אותם עומדים ומדברים איתי, וזה בעצמו מספר לכם כמה קשה לבחור בגיל הזה להגיד את המשפט הזה בקול רגיל.
לא אחד מהם התכוון להגיע לשם.
זה מה שאני רוצה שהורים ידעו. הרבה מהם כבר יודעים לבד שמשהו לא בסדר, וחסר להם רק מקום אחד שבו אפשר להגיד את זה בלי להישפט. הפורמט של ההרצאות האלה מפורט בעמוד על הרצאה על הימורים לצה״ל ולגופי ביטחון.
שאלות נפוצות
מותר לי כהורה לפנות למפקד של הבן?
מותר, וזו החלטה ששווה לשקול לפי רמת הסיכון. כשיש חשש לבטיחות או חוב עם איומים, פונים בלי להתלבט. כשאין, לרוב עדיף לנסות קודם מול הבן עצמו.
הוא בזבז את מענק השחרור. אפשר לעשות משהו?
את הכסף לרוב לא מחזירים, ואת ההמשך כן אפשר לנהל אחרת. זה בדיוק הרגע להסדיר יחד תמונה כלכלית מלאה, ולא להשלים את הסכום מהכיס שלכם כאילו כלום לא קרה.
הוא במילואים ואשתו מגלה חובות. למי פונים קודם?
לשניהם יחד, כשאפשר. חוב שמתגלה בזמן מילואים דורש גם טיפול כלכלי וגם שיחה זוגית, וההפרדה ביניהם היא מה שמייצר את ההסתרה הבאה.
יש בצבא טיפול בהתמכרות להימורים?
יש מערך בריאות הנפש שאפשר לפנות אליו, והוא הכתובת הראשונה במצוקה. הליווי ארוך הטווח לרוב נעשה מחוץ לצבא, וכדאי לבנות אותו במקביל ולא לחכות לשחרור.
כדאי לחכות עד שישתחרר ואז לטפל?
לא. חודשים של המתנה הם חודשים שבהם החוב גדל וההרגל מתבסס. אפשר להתחיל ליווי גם בזמן השירות, גם אם בקצב מותאם.
הוא מהמר עם חבר׳ה מהפלוגה. זה פחות רציני?
זה לא פחות רציני, ולפעמים יותר. ביחידה סגורה אי אפשר להתרחק ממי שאתה חייב לו, ואי אפשר להסתיר את זה משאר האנשים. הלחץ שם יומיומי ופיזי, וזה מה שמייצר את הצעד הבא.
מה כדאי לעשות כבר עכשיו
אם הבן שלכם בשירות או בסבב מילואים ואתם מזהים משהו, לא צריך לחכות שיהיה ברור לגמרי.
אני מלווה הורים ומשפחות בדיוק בשלב הזה, גם כשהבן עדיין לא מוכן לדבר עם אף אחד. אני עושה את זה מתוך הניסיון האישי שלי ומתוך שנים של עבודה עם משפחות, כמלווה ולא כמטפל מוסמך. ההקשר הרחב נמצא בעמוד על הבן שלי מהמר.
שיחה ראשונה היא דיסקרטית ולא מחייבת אתכם בהמשך.
במצוקה מיידית אפשר לפנות לקו הסיוע הנפשי של ער״ן במספר 1201, בכל שעה וללא זיהוי. המידע כאן אינו תחליף לייעוץ מקצועי או לטיפול נפשי.