רוב האנשים שפונים אליי כבר לא שואלים אם אפשר. אם הם הרימו טלפון, הם כבר מאמינים שאפשר. מה שהם רוצים לדעת זה איך לצאת מהתמכרות להימורים אחרי שכבר הבטיחו לעצמם להפסיק שבע פעמים, והחזיקו שבוע, ארבעה ימים, פעם אחת אפילו חודשיים.
זו השאלה הנכונה.
אני עברתי את הדרך הזאת בעצמי. שיחקתי כדורגל במכבי חיפה, במכבי תל אביב ובנבחרת ישראל, פציעה סיימה לי את הקריירה, ומשם ההימורים לקחו כמעט הכל. היום אני נקי תשע עשרה שנה, ומלווה אנשים שנמצאים בדיוק בנקודה שבה הייתי.
המדריך הזה הוא הצד המעשי. אם אתה מחפש את התמונה המקצועית של התהליך, השלבים ומשך הזמן, כתבתי על זה בנפרד במדריך על גמילה מהימורים. כאן אני מדבר על מה שקורה בפועל, מבפנים, ביום שבו מחליטים.
מה באמת אומר לצאת מהתמכרות להימורים
הרבה אנשים חושבים שהמטרה היא להפסיק להמר. זו רק ההתחלה.
מהמר שמפסיק להמר ולא משנה שום דבר אחר בחיים שלו נשאר עם אותו ראש, אותם חובות, אותה בדידות ואותה תחושת מרדף. הוא פשוט בלי המשחק. זה מצב לא יציב, וברוב המקרים הוא מחזיק שבועות ולא שנים.
לצאת מהתמכרות להימורים זה שינוי של המקום שההימור תפס בחיים. הוא תפס שם משהו. אצל אחד זה היה הריגוש שנעלם, אצל אחר בריחה מלחץ, אצל שלישי הדרך היחידה להרגיש חי אחרי שמשהו גדול נגמר. אם המקום הזה נשאר ריק, משהו ימלא אותו.
זו הסיבה שאני לא עובד רק על עצירת ההימור. אני עובד על המקום שההימור תפס ביום יום, ועל מה ממלא אותו עכשיו.
למה הניסיון להפסיק לבד כמעט תמיד נכשל
כי הוא מסתמך על הדבר היחיד שההתמכרות כבר הרסה. כוח הרצון.
מהמר פעיל לא סובל מחוסר רצון. הוא רוצה להפסיק בכל פעם שהוא מפסיד, לפעמים כמה פעמים ביום. הרצון קיים, מה שחסר זה מבנה. בלי מבנה חיצוני, ההחלטה מחזיקה בדיוק עד הרגע שבו יש טריגר, כסף נגיש וחצי שעה לבד.
עוד דבר שקורה כמעט תמיד. ההחלטה נשמרת בסוד. אדם מבטיח לעצמו בלב, לא מספר לאף אחד, ואז נופל בלי שאף אחד ידע. הסוד הוא לא פרט טכני. הוא מה שמאפשר לזה להימשך, וכתבתי על זה בהרחבה במדריך על השקר שמלווה את ההתמכרות.
השלב הראשון שאי אפשר לדלג עליו
לספר למישהו. אדם אחד.
לא לכל המשפחה, לא בפוסט. אדם אחד שיודע את האמת המלאה, כולל הסכום. ברגע שיש אדם אחד כזה, ההימור הבא כבר לא בחינם, כי יש לו מחיר חברתי. זה הצעד שהכי קשה לעשות והכי משנה את ההסתברות.
אצל רוב האנשים שאני מלווה זה בן או בת הזוג, ואז מגיעה השאלה איך אומרים את זה בלי לפרק את הבית בערב אחד. יש על זה מדריך נפרד על איך מספרים לבן הזוג.
שבעה דברים שעוזרים לצאת מהתמכרות להימורים
אלה הדברים שחוזרים אצל מי שמחזיק לאורך זמן. לא כולם מתאימים לכולם, וזה בסדר.
להוציא את הכסף מהידיים. לא להתאפק מול חשבון פתוח. להעביר שליטה על החשבון, על האשראי ועל האפליקציות למישהו אחר לתקופה. יש על זה מדריך מפורט על הגנה על כספי המשפחה.
לחסום טכנית. חסימת אתרים, הסרת אפליקציות, ניתוק אמצעי תשלום. זה לא פותר את ההתמכרות, אבל זה קונה את הדקות שבהן אפשר להתחרט.
קבוצה. מפגש קבוע עם אנשים שעברו את זה עושה משהו ששיחה עם מי שלא עבר לא עושה. אין צורך להסביר.
ליווי אישי. מישהו שרואה אותך פעם בשבוע ושואל את השאלות שאתה מתחמק מהן.
אחרי אלה מגיעים שני דברים שנשמעים קטנים ליד גודל הבעיה, ובפועל מזיזים אותה יותר מכל השאר. הראשון הוא סדר יום. שעות ריקות הן הסביבה הטבעית של ההימור, ואנשים נופלים בערבים ובלילות ולא באמצע יום עמוס. השני הוא הגוף. שינה, אוכל, תנועה. אדם שישן חמש שעות מקבל החלטות אחרות מאדם שישן שבע, וזה נשמע בנאלי עד שרואים את זה קורה.
תוכנית לחוב. לא לפרוע הכל מחר. פשוט לדעת מה המספר האמיתי ומה הצעד הבא, כי חוב שלא מסתכלים עליו הופך בעצמו לטריגר. כתבתי על זה במדריך על חובות מהימורים.
מה קורה לגוף ולראש בשבועות הראשונים
זה חלק שאף אחד לא מכין אליו, ואז אנשים חושבים שמשהו אצלם לא בסדר.
הימים הראשונים בדרך כלל שקטים מדי. יש הקלה, יש תחושה שנגמר. אחר כך מגיע גל שני, ובו חוסר מנוחה, עצבנות, שינה קטועה ומחשבות שחוזרות על עצמן. אצל חלק מגיעה גם עצבות עמוקה, כי ההימור היה גם הדרך לא להרגיש דברים.
בערך בשבוע השני עד הרביעי מגיע הרגע המסוכן. ההרגשה נהיית טובה יותר, החובות עוד לא נעלמו אבל הלחץ ירד, והראש מציע רעיון הגיוני להפליא. אולי פעם אחת, קטן, מבוקר. זה לא רעיון. זו ההתמכרות מדברת בקול של הגיון.
ואם העצבות נשארת שבועות או מחריפה, זה הרגע לפנות לאיש מקצוע בתחום בריאות הנפש ולא לחכות שזה יעבור לבד.
מה השתנה בעשור האחרון
השינוי הגדול הוא שההימור עבר לטלפון.
פעם היה צריך ללכת למקום פיזי, לפגוש אדם, ולהחזיק מזומן ביד. היום זה קורה במיטה, בשקט, בשלוש לפנות בוקר, ואף אחד לא רואה. אין שעות פתיחה, אין מי שמזהה אותך בכניסה בפעם השלישית השבוע, ואין אף שנייה של עיכוב שבה אפשר להתחרט.
מהאנשים שפונים אליי אני רואה שתי תוצאות ברורות של השינוי הזה. הראשונה, גילים צעירים יותר משראיתי לפני עשור. השנייה, מרחק קצר בהרבה בין ההימור הראשון לרגע שבו זה כבר בעיה שדורשת עזרה.
וזה לא קורה במעגל קטן. לפי משרד הבריאות, ההערכות מדברות על בין 150,000 ל-250,000 מכורים להימורים בישראל.
מאחורי כל אחד מהם יש בדרך כלל משפחה שלמה שמושפעת, ולרוב בלי שאף אחד מטפל בה.
מה עושים כשנופלים
רוב האנשים נופלים בדרך. זה לא כישלון של התהליך, זה חלק ממנו אצל הרבה מאוד אנשים.
מה שקובע זה מה קורה בשעות שאחרי. מי שמספר למישהו באותו יום בדרך כלל חוזר לתלם. מי ששותק מתחיל מחזור חדש שנמשך חודשים, כי לנפילה מצטרפת הבושה, ולבושה מצטרף הצורך להסתיר.
לכן הכלל שאני מבקש מאנשים להחזיק בו הוא פשוט. נפלת, ספר על זה באותו יום. לא כדי להיענש, אלא כדי לא להישאר לבד עם זה.
מה תפקידה של המשפחה בתוך זה
הרבה מהמרים מגיעים אליי אחרי שבני הזוג שלהם כבר גילו, ולא פעם הפנייה עצמה מגיעה מהם ולא מהמהמר.
זה לא מוריד מהערך של התהליך. אדם שמגיע בלחץ של המשפחה יכול להגיע משם למקום אמיתי לגמרי, וראיתי את זה קורה הרבה. מה שכן חשוב הוא שהמשפחה תקבל ליווי משלה, כי בן הזוג של מהמר נמצא במשבר בפני עצמו, ולא רק בתפקיד תומך.
יש כאן גם עניין של סדר. בת זוג שמנסה לנהל את הגמילה שלו בעצמה נשחקת תוך חודשים, והשליטה הזאת לרוב מייצרת דווקא יותר הסתרה. הגבול הברור עוזר לשני הצדדים, ויש על זה מדריך נפרד על הצבת גבול למהמר.
שאלות נפוצות
כמה זמן לוקח לצאת מהתמכרות להימורים?
אין מספר אחד. אצל רוב האנשים שאני מלווה השינוי בהתנהגות מתחיל להיראות תוך שבועות, והשינוי העמוק יותר לוקח חודשים ארוכים. אני לא מבטיח לוח זמנים לאף אחד, וגם לא הייתי מאמין למי שמבטיח.
אפשר לחזור להמר במידה מבוקרת?
אצל אדם שפיתח התמכרות, הניסיון להמר במידה מבוקרת נכשל ברוב המוחלט של המקרים ומחזיר את המצב לנקודה שממנה התחיל. זו גם הגישה המקובלת בקבוצות הדוגלות בהימנעות מלאה.
אני חייב הרבה כסף. להתחיל בחוב או בהפסקת ההימור?
בהפסקה. חוב שממשיכים להזין לא נסגר, וכל תוכנית פירעון קורסת מולו. אחרי שההימור נעצר אפשר להתחיל לטפל במספרים.
מה ההבדל בין ליווי לבין טיפול פסיכולוגי?
אני מאמן מוסמך ומלווה מניסיון אישי, לא פסיכולוג ולא פסיכיאטר. הליווי שלי עוסק בהתנהלות היומיומית, בסדר היום ובגבולות. במצבים של דיכאון, חרדה או מחשבות אובדניות צריך גם איש מקצוע בתחום בריאות הנפש, והשילוב בין השניים הוא לרוב הדבר הנכון.
בן הזוג שלי לא מאמין לי יותר. יש טעם?
יש. אמון לא חוזר מהצהרות, הוא חוזר משקיפות לאורך זמן. זה תהליך איטי, והוא מתחיל בזה שמפסיקים לבקש מהצד השני להאמין ומתחילים להראות.
אני מהמר ואף אחד לא יודע. מאיפה מתחילים?
מאדם אחד. שיחה אחת שבה נאמר הסכום האמיתי. משם אפשר לבנות תוכנית, ולפני זה כמעט שום דבר לא מחזיק.
מאיפה מתחילים
אם קראת עד לכאן, כנראה שהמחשבה הזאת כבר יושבת אצלך זמן מה.
אני מלווה מהמרים ובני משפחה, בשיחה אישית ובקבוצות, ומציע גם הרצאות בנושא. אפשר לקרוא את הסיפור המלא שלי או להתחיל בשיחת היכרות דיסקרטית ולא מחייבת.
אין כאן הבטחה. יש דרך, וראיתי אותה עובדת אצל אנשים שלא ניסו לעבור אותה לבד.
במצוקה מיידית אפשר לפנות לקו החם של ער"ן, עזרה ראשונה נפשית, בטלפון 1201. השירות אנונימי ופועל 24 שעות ביממה בכל ימות השנה. ליאור רוזנטל הוא מאמן מוסמך ומלווה מניסיון אישי, ואינו מטפל מוסמך. המידע כאן אינו תחליף לייעוץ מקצועי או לטיפול נפשי.