הגרלות וכרטיסי גירוד וההרגל שאף אחד לא סופר

זה הסוג שאף אחד לא מגיע אליי בגללו. אף אחד. לא בשיחה ראשונה, לא בשנייה, וכמעט אף פעם לא כסיבה שבגללה מישהו החליט סוף סוף להרים טלפון ולבקש עזרה.

משפחות מתקשרות אליי בגלל קזינו, בגלל ספורט, בגלל חובות. אף אחד לא מתקשר ואומר שאבא קונה כרטיסי גירוד. ובכל זאת, כשאני יושב עם מהמרים ושואל איפה זה התחיל, חלק גדול מהם מתחילים בדיוק שם.

אני מלווה מהמרים ומשפחות מניסיון אישי. אני לא מטפל מוסמך ולא רופא, ומה שכתוב כאן אינו ייעוץ רפואי או טיפולי.

למה כרטיסי גירוד נראים תמימים

כי עבור רוב האנשים הם באמת תמימים, ואני לא מתכוון להיתמם ולהגיד שכל אדם שקונה כרטיס גירוד לפני חג עומד בפני בעיה, כי זה פשוט לא נכון ולא הוגן כלפי אף אחד.

אדם שקונה כרטיס לפני חג או משתתף בהגרלה עם עמיתים לעבודה לא נמצא בשום סיכון. זה בידור, זה זול, וזה נגמר שם.

הבעיה מתחילה כשזה מפסיק להיות אירוע והופך להרגל יומי. וההרגל הזה כמעט בלתי נראה, כי כל רכישה בודדת קטנה מספיק כדי לא להירשם בזיכרון של אף אחד, כולל של מי שקונה.

זה גם מה שהופך אותו לסוג שהכי פחות מדווח מכל סוגי ההימורים.

איך כרטיסי גירוד נראים כשזה כבר לא בידור

יש כמה סימנים שחוזרים. ארבעה, בגדול.

הקנייה עוברת מאירוע לשגרה. כל בוקר בדרך לעבודה, כל ערב אחרי המשמרת.

הסכומים גדלים בהדרגה. במקום כרטיס אחד, שלושה. במקום השתתפות אחת בשבוע, כל יום.

מופיעה תחושה של רצף. אם קניתי ולא זכיתי, אז הפעם הבאה קרובה יותר. זו הרגשה חזקה מאוד, והיא לא מדויקת.

ומופיעה הסתרה. לא הסתרה גדולה, אבל כן העלמת פרטים על כמה נקנה השבוע.

למה קשה לספור כמה כרטיסי גירוד באמת נקנו

זו הנקודה שאני מבקש מכל משפחה לבדוק. באמת לבדוק.

כרטיסי גירוד נקנים ברובם במזומן, ולכן הם לא מופיעים בשום דף חשבון. אין שורה שאפשר לסמן, ואין סכום חודשי שאפשר להצביע עליו. מה שקיים זה משיכות מזומן חוזרות מכספומט, וזה כל מה שאפשר לראות.

מה שאני מציע לעשות זה לא לחשב אחורה אלא לעקוב קדימה. לרשום שבועיים, בלי שיפוט ובלי ויכוח, כמה נקנה בפועל. רוב האנשים מופתעים מהתוצאה, וזה כולל את מי שקנה.

למה זה שלב מעבר אצל חלק מהאנשים

זה החלק שהכי חשוב לי בעמוד הזה.

ממה שאני רואה, ההגרלות וכרטיסי הגירוד עובדים בקצב איטי יחסית. יש הפסקה בין הקנייה לתוצאה, גם אם קצרה, ויש מגבלה טבעית על כמה אפשר לקנות ביום.

מה שאני רואה אצל חלק מהאנשים שאני מלווה הוא שברגע שהגירוי הזה כבר לא מספיק, הם מחפשים משהו מהיר יותר. ומהיר יותר נמצא בטלפון, בקזינו אונליין או במשחקי מזל באפליקציה, ושם המחזור קצר בהרבה.

על ההבדל בין הסוגים כתבתי בעמוד על סוגי הימורים, ועל הקטגוריה המהירה בעמוד על מכונות מזל.

זה לא אומר שכל מי שקונה כרטיס יגיע לשם. זה כן אומר שכשמישהו כבר בבעיה, המסלול הזה מוכר.

מה שאני מבקש לבדוק אצל מבוגרים

יש קבוצה אחת שכמעט לא מדברים עליה בהקשר הזה, והיא ההורים המבוגרים.

אצל אנשים בגיל השלישי כרטיסי גירוד והגרלות הם לפעמים ההימור היחיד שיש, והם מגיעים עם שילוב שקשה להתעלם ממנו. הרבה זמן פנוי, בדידות, הכנסה קבועה וקטנה, ולעיתים גם קושי לעקוב אחרי ההוצאות.

מה שאני שומע ממשפחות זה בדרך כלל גילוי מאוחר. מישהו מגלה שסבתא מוציאה חלק ניכר מהקצבה על זה, וזה כבר נמשך הרבה זמן.

ומה שאני מבקש הוא לא לגשת לזה כאילו תפסתם ילד בקלקלתו. לשבת, לשאול, ולהציע עזרה בניהול ההוצאות בלי להשפיל. בגיל הזה השיחה הזאת רגישה במיוחד, כי היא נוגעת גם בעצמאות ולא רק בכסף.

מה שמשפחות אומרות לי בדיעבד

כמעט תמיד אותו משפט. ידענו שהוא קונה, לא חשבנו שזה משהו.

וזה הגיוני לגמרי. קשה מאוד להתייחס ברצינות לסכום קטן ביום כשבמקביל יש עבודה, ילדים ושגרה. הסכום הבודד לא מצדיק שיחה.

מה שכן מצדיק שיחה זה השינוי. אם מישהו קנה פעם בשבוע ועכשיו קונה כל יום, זה שינוי. אם הוא מתעצבן כשמעירים לו על זה, זה שינוי. ואם הוא מסתיר, זה כבר לא שאלה של סכום.

למה הזכייה הקטנה מחזיקה את זה

יש כאן משהו שכדאי להבין, כי הוא מסביר למה אנשים ממשיכים.

בכרטיסי גירוד יש הרבה זכיות קטנות. מקבלים חזרה את מחיר הכרטיס, או מעט יותר. וזה לא באמת רווח, כי הכסף חוזר מיד לכרטיס הבא.

מה שקורה בפועל הוא שהזכיות הקטנות האלה שומרות על התחושה שהמשחק נותן משהו. אדם שקנה במשך חודש והפסיד את הכל היה כנראה מפסיק. אדם שזוכה כל כמה ימים סכום קטן מרגיש שהוא בערך מאוזן, גם כשהוא רחוק מאוד מזה.

זו הסיבה שאני מבקש לספור את הרכישות ולא לזכור את הזכיות. הזיכרון האנושי שומר את הזכיות ומוחק את הרכישות, וזה נכון לגבי כולנו ולא רק לגבי מי שיש לו בעיה.

מה שקורה כשמתחיל חוב

גם כאן זה מגיע, ובדרך כלל מאוחר יותר מאשר בסוגים אחרים.

הרצף מוכר. משיכות מזומן, מסגרת בעובר ושב, כרטיס אשראי, ולפעמים אפליקציות הלוואה. מה שמייחד את המקרה הזה הוא שהחוב מצטבר לאט ולכן מתגלה כשהוא כבר גדול.

מה שאני מבקש מכל משפחה זה לעצור את הגישה למזומן לפני שמנסים להבין את הסכום. את סדר הצעדים המלא כתבתי בעמוד על חובות מהימורים.

מה עושים כשמזהים את זה

לא הופכים את זה למלחמה. זה הדבר הראשון, והוא חשוב יותר מכל מה שאכתוב בהמשך.

שיחה על כרטיסי גירוד היא שיחה קלה יחסית לעומת שיחות אחרות בתחום הזה, וכדאי לנצל את זה. אין כאן עדיין חוב ענק, אין הסתרה עמוקה, ובדרך כלל אין בושה גדולה. זו הזדמנות אמיתית להתערב מוקדם.

מה שאני מציע. להסכים על מעקב פשוט של שבועיים, לקבוע יחד תקרה חודשית, ולעבור לתשלום שמשאיר עקבות במקום מזומן. אם התקרה נשברת פעמיים, זה כבר סימן שצריך גורם מקצועי.

ואם יש התנגדות חריפה לשיחה עצמה, שווה לקרוא את המדריך על הצבת גבול, כי ההתנגדות מספרת יותר מהסכום.

מה זה עושה לבני המשפחה

יותר ממה שנדמה. ובעיקר לילדים.

מה שאני רואה הוא שילד שגדל עם קנייה יומית כזאת בבית סופג אותה כשגרה רגילה. וזה ההרגל היחיד בתחום הזה שנעשה לגמרי בגלוי, מול העיניים של כולם.

אני לא אומר שזה גורם למשהו. אני כן אומר שכדאי לחשוב על מה שרואים בבית, ויש על זה עמוד על איך מדברים עם הילדים.

לפי הערך של כל זכות על התמכרות להימורים, נטייה להכחיש את הבעיה ולהסתבך בהפסדים כספיים מתוארת כחלק מהתמונה של מי שמפתח בעיית הימורים.

שאלות נפוצות

האם כרטיסי גירוד ממכרים?

עבור רוב האנשים זה בידור שנגמר שם. אצל מיעוט זה הופך להרגל יומי, ולפעמים גם לשלב ראשון לפני מעבר לסוגים מהירים יותר.

כמה זה בעצם עולה בחודש?

זה תלוי לגמרי, ואני לא זורק מספר שאין לו מקור. הדרך היחידה לדעת היא לרשום שבועיים בפועל, וזה בדרך כלל מפתיע.

הוא קונה רק במזומן, איך עוקבים?

מסתכלים על משיכות מזומן מהכספומט לאורך חודש. זה לא מדויק, וזה נותן סדר גודל שאפשר לדבר עליו.

מתי זה כבר בעיה?

כשזה יומי, כשהסכומים גדלים, כשיש הסתרה, וכשיש התעצבנות כשמדברים על זה. אחד מאלה לבדו לא אומר כלום, שילוב כן.

הוא אומר שזה רק כמה שקלים, מה עונים?

לא מתווכחים על הסכום אלא מציעים לבדוק יחד. שבועיים של רישום פותרים את הוויכוח טוב יותר מכל דיון.

האם הגרלה בעבודה זו בעיה?

ברוב המקרים לא. שווה לשים לב אם היא הופכת לתירוץ להשתתפות יומית או אם הסכומים חורגים ממה שהוסכם.

מאיפה מתחילים

אם אתם קוראים את זה כי משהו קטן בבית התחיל להיראות לכם פחות קטן, אתם בדיוק בזמן הנכון.

מה שאני עושה עם משפחות בשלב מוקדם זה פשוט הרבה יותר ממה שנדרש בשלב מאוחר. מעקב, מסגרת מוסכמת, ושיחה אחת שנעשית בלי האשמות.

אפשר להתחיל בשיחה קצרה, בלי התחייבות ובדיסקרטיות, דרך העמוד באתר.

המידע כאן אינו ייעוץ רפואי, טיפולי או משפטי. במצוקה מיידית אפשר לפנות למרכזי הטיפול בהתמכרויות של משרד הבריאות.