הימורים בוואטסאפ הם הקטגוריה שהכי קשה לראות מבחוץ, וזו בדיוק הסיבה שכתבתי עליה עמוד נפרד.
אין אתר. אין אפליקציית הימורים, ואין חיוב שאפשר לזהות בדף החשבון. יש קבוצה, יש מנהל, ויש העברות בין אנשים.
אני מלווה מהמרים ומשפחות מניסיון אישי. אני לא מטפל מוסמך, לא רופא ולא עורך דין, ומה שכתוב כאן אינו ייעוץ רפואי, טיפולי או משפטי.
איך הימורים בוואטסאפ עובדים בפועל
המבנה חוזר על עצמו כמעט תמיד. אותו מבנה בדיוק.
יש קבוצה סגורה שמצטרפים אליה רק בהזמנה. יש מישהו שמנהל אותה ומרכז את הכסף. ההימורים עצמם יכולים להיות על משחקי ספורט, על משחקי קלפים, על תוצאות של אירועים, ולפעמים על דברים אקראיים לגמרי.
הכסף עובר בהעברות בין אנשים או במזומן, וכל התיעוד הוא הודעות בקבוצה. אין תנאים כתובים, אין גורם שמפקח, ואין למי לפנות כשמשהו משתבש.
למה הימורים בוואטסאפ מסוכנים יותר מזירה רגילה
כמה סיבות שמצטברות זו על זו, וכל אחת מהן לבדה הייתה מספיקה כדי להפוך את הקטגוריה הזאת למסובכת יותר מזירה מסודרת שיש לה כללים כתובים ומישהו שאפשר להתלונן אליו.
בזירה מסודרת יש בדרך כלל סכום מקסימלי לפעולה, ובקבוצה סגורה אין שום דבר כזה ואפשר להעלות כמה שמסכימים. בפועל גם אף אחד לא בודק מי נמצא בקבוצה, וזו הסיבה שבני נוער נחשפים דרכה יותר מדרך כל ערוץ אחר.
והחלק שמשנה הכל הוא שהחוב הופך אישי. כשחייבים לזירה חייבים לחברה. כשחייבים בקבוצה, חייבים לחבר, לשכן או לבן דוד. אין הסכם, אין תיעוד מסודר, ומה שקיים זה הודעות שגם הן נמחקות.
החלק שהכי מדאיג אותי
החוב לחברים. זה החלק.
בכל סוג הימור אחר יש שלב שבו החוב עובר למערכת פיננסית ואפשר לטפל בו מול עורך דין. בהימורים בוואטסאפ החוב נשאר בין אנשים, ולעיתים קרובות בין אנשים שנפגשים בשכונה, בעבודה או במשפחה.
מה שקורה אחר כך הוא לחץ חברתי, בושה וניתוק, ובעיקר הימנעות. אנשים מפסיקים ללכת למקומות שהיו חלק מהחיים שלהם רק כדי לא להיתקל במישהו.
ואם הלחץ הופך לאיום, ככלל מדובר בעבירה פלילית, וזה הולך למשטרה ולעורך דין. אין כאן פתרון עצמאי, וכתבתי על זה בהרחבה בעמוד על איומים וגבייה.
למה בני נוער מגיעים לשם ראשונים
כי הכניסה חינם ואין שום מחסום. אף אחד.
קבוצה סגורה לא דורשת כרטיס אשראי, לא דורשת תעודת זהות, ולא דורשת שום דבר מלבד שמישהו יצרף אותך. ובגיל הזה, להיות בפנים זה חלק מהעניין.
מה שמתחיל כהשתתפות של כמה שקלים בין חברים יכול לגדול מהר, ובעיקר כשיש קבוצה שממשיכה לפעול כל יום. בני נוער גם לא מספרים בבית, כי הם לא רואים בזה הימור אלא משהו שכולם עושים.
זה אחד הנושאים שאני מדבר עליהם בבתי ספר, ואפשר לקרוא על כך בעמוד על הרצאה על הימורים לבתי ספר ותיכונים.
מה אפשר לראות בבית כשיש הימורים בוואטסאפ
הימורים בוואטסאפ כמעט לא משאירים עקבות כספיים, ולכן מסתכלים על התנהגות.
טלפון שהופך פרטי מאוד, במיוחד בשעות ערב קבועות.
התעניינות חדשה ואינטנסיבית באירועי ספורט או בתוצאות של דברים שלא עניינו קודם.
בקשות חוזרות לסכומים קטנים, לפעמים בתירוצים שונים בכל פעם.
מתח שמופיע בשעות מסוימות, ובעיקר סביב סיום אירועים.
וחברים חדשים שאף אחד בבית לא מכיר.
אף סימן לבדו לא אומר כלום. צירוף שנמשך כן אומר משהו, ויש על זה עמוד שלם על סימנים שבן הזוג מהמר.
למה גם המשפחה מגלה מאוחר
הימורים בוואטסאפ הם הקטגוריה שבה הפער בין מה שקורה לבין מה שהמשפחה יודעת הוא הגדול ביותר.
בקזינו אונליין יש לפחות חיובים בדף החשבון. בהימורי ספורט יש אפליקציה בטלפון. כאן אין אף אחד מהשניים, ומה שיש זה הודעות בתוך אפליקציה שכולם בבית משתמשים בה כל היום.
לכן הגילוי מגיע כמעט תמיד מכיוון אחר. מישהו מספר, חבר פונה לגבות חוב, או שמופיעה בקשה לכסף שאין לה הסבר.
מה שאני מציע למשפחות הוא לא לחפש הוכחה בטלפון. חיפוש בטלפון של בן זוג או של ילד בוגר שובר אמון ולעיתים גם לא מוצא כלום. מה שכן אפשר לעשות זה להסתכל על תנועות כסף בין אנשים ועל משיכות מזומן, ולשאול שאלה ישירה בזמן רגוע.
למה זה קשה במיוחד לטפל
כי אי אפשר לחסום קבוצה. פשוט אי אפשר. וזה מייצר מצב שבו כל הכלים הטכניים שעובדים מצוין מול אתרים ומול אפליקציות פשוט לא רלוונטיים כאן, והמשפחה נשארת עם תחושה שאין מה לעשות.
באתר אפשר לחסום, באפליקציה אפשר למחוק, ובכרטיס אשראי אפשר לסגור. בקבוצה סגורה אין מה לחסום, כי היא נמצאת באותה אפליקציה שבה נמצאים כל החברים והמשפחה.
לכן הטיפול כאן שונה. הוא נשען כמעט לגמרי על שני דברים. גישה לכסף, ותהליך שמטפל בדפוס עצמו.
בלי כסף אין השתתפות, וזה נכון גם כשהקבוצה פעילה. את הצד המעשי כתבתי בעמוד על הגנה על כספי המשפחה ובעמוד על להחזיר את השליטה על הכסף במשפחה.
מה עושים בשבוע הראשון
סוגרים את הגישה למזומן ולהעברות מיידיות, וזה כולל אפליקציות תשלום בין אנשים שהן הכלי המרכזי בקטגוריה הזאת. במקביל ממפים את החובות האישיים, מי וכמה ומתי, וגם בלי מסמכים רשימה כתובה משנה את כל התמונה. ומכניסים מבוגר אחד נוסף לסוד, כי בידוד הוא מה שמאפשר לזה לגדול.
אני מוסיף כאן הערה שנוגעת בעיקר להורים של בני נוער. הפיתוי הראשון הוא להחרים את הטלפון, ומהניסיון שלי זה כמעט אף פעם לא עובד. הטלפון הוא גם החברים, גם הלימודים וגם הקשר איתכם, ומה שראיתי הוא שהחרמה שלו מייצרת ניתוק ולא שקיפות. מה שכן עובד זה להסיר את היכולת להעביר כסף, ולהשאיר את הקשר פתוח.
ומה שלא עושים. לא סוגרים חובות לחברים באופן מיידי ולא מגייסים כסף בפאניקה. חוב שנסגר לפני שיש תהליך נפתח שוב, וכתבתי על זה בעמוד על למה הסדר חוב לבדו לא מספיק.
מה קורה כשמישהו מנסה לצאת מהקבוצה
זה שלב שאני שומע עליו הרבה. והוא כמעט אף פעם לא הולך בקלות.
יציאה מקבוצה כזאת אינה רק החלטה טכנית. היא אמירה חברתית מול אנשים שמכירים אותך, ולעיתים היא נתפסת כבריחה מחוב או כפגיעה בכולם. לכן אנשים נשארים בפנים הרבה אחרי שהם כבר רוצים לצאת.
מה שאני מציע במקרים כאלה. לא לצאת בהודעה דרמטית ולא להסביר שום דבר. פשוט להפסיק להשתתף, ובמקביל להעביר את ניהול הכסף למישהו אחר כך שגם אם תגיע בקשה, אין ממה לשלם.
ואם מגיעות פניות חוזרות שיש בהן לחץ, מתעדים ופונים לעורך דין. אם יש בהן איום, זה כבר עניין למשטרה.
ההיבט המשפטי
אני לא עורך דין ולא אתיימר לקבוע כאן מה חוקי ומה לא.
מה שכן חשוב לדעת. בישראל הפעלת משחקי מזל מוסדרת בחוק, ומשחק שמנוהל בקבוצה סגורה יכול להיות במצב משפטי שונה לגמרי ממשחק חברתי מזדמן. מי שצריך תשובה מחייבת פונה לעורך דין, ולא מסתמך על מה שנאמר בקבוצה עצמה.
ובכל מקרה של איום או סחיטה, זה עניין למשטרה. לא לשיחה בין הצדדים ולא לתשלום שנועד להרגיע.
לפי הערך של כל זכות על התמכרות להימורים, הפעלה של משחקי מזל בישראל מותרת רק לגופים מורשים, ולצד זה פועלות מסגרות שאינן מפוקחות.
שאלות נפוצות
האם הימורים בוואטסאפ נחשבים הימורים אמיתיים?
מבחינת ההשפעה כן לגמרי. יש בהם כסף, יש רדיפה אחרי הפסד, ויש חוב. העובדה שאין אתר לא משנה שום דבר במנגנון.
הבן שלי בקבוצה כזאת, מה עושים?
מדברים בלי לפוצץ, מבררים כמה כסף כבר עבר, וסוגרים את הגישה לאמצעי תשלום. בגיל הזה מהירות התגובה חשובה יותר מעוצמת התגובה.
איך מזהים את זה בכלל בלי עקבות בחשבון?
מסתכלים על העברות בין אנשים באפליקציות תשלום ועל משיכות מזומן חוזרות. אלה שני העקבות היחידים שבדרך כלל קיימים.
מה עושים עם חוב לחבר?
לא סוגרים אותו בפאניקה ולא מתעלמים ממנו. ממפים, מתעדים, ומטפלים בו כחלק מהתמונה הכוללת ולא כאירוע נפרד.
מה אם מתחילים ללחוץ עלינו?
לחץ שכולל איום או סחיטה הוא עניין למשטרה. אל תנהלו את זה מול מי שלוחץ ואל תשלמו כדי להרגיע.
האם לצאת מהקבוצה מספיק?
זה צעד ראשון וטוב, והוא לא מספיק. אפשר להצטרף לקבוצה אחרת באותו ערב, ולכן מה שקובע זה הגישה לכסף והתהליך שרץ במקביל.
מאיפה מתחילים
אם גיליתם שיש קבוצה כזאת בטלפון של מישהו קרוב, זה לא הזמן להיבהל וזה כן הזמן לפעול.
מה שאני עושה עם משפחות זה למפות את מה שכבר קרה, לסגור את הגישה לכסף, ולבנות תהליך שמחזיק גם כשהקבוצה עדיין קיימת.
אפשר להתחיל בשיחה אחת, בדיסקרטיות מלאה ובלי התחייבות, דרך העמוד באתר.
המידע כאן אינו ייעוץ רפואי, טיפולי או משפטי. במצוקה מיידית אפשר לפנות למרכזי הטיפול בהתמכרויות של משרד הבריאות.