הרבה אנשים שומעים על 12 הצעדים למהמרים בפעם הראשונה בשיחה עם מישהו שכבר בתהליך, ויוצאים ממנה עם שתי תחושות במקביל. שזה נשמע נכון, ושזה נשמע כמו כת.
אני מכיר את שתי התחושות. הן די סבירות כשמקבלים את התוכנית כרשימה שכתובה בשפה של שנות החמישים.
אז הנה הסבר בשפה של היום, בלי לצטט את הספר. מה שכל חלק בתוכנית באמת מבקש ממך לעשות, ולמה דווקא זה עוזר. באתר יש גם עמוד ייעודי על 12 הצעדים עם המסגרת הכללית.
מאיפה זה הגיע
התוכנית נולדה אצל אלכוהוליסטים אנונימיים בשנות השלושים, והותאמה למהמרים בקבוצת מהמרים אנונימיים שקמה בלוס אנג'לס ב-1957. מאז היא התפשטה לעשרות מדינות, וקיימות קבוצות פעילות גם בישראל.
היא לא טיפול פסיכולוגי והיא לא תחליף לו. היא מסגרת של עזרה הדדית בין אנשים שעברו את אותו דבר, והיא בחינם.
וזה חשוב. הרבה אנשים שמגיעים אליי מנסים כבר חודשים לבחור בין קבוצה לבין טיפול, כאילו מדובר בשתי אפשרויות שמוציאות זו את זו, ובפועל אלה שני דברים שונים לגמרי שעושים תפקידים שונים לגמרי, ורוב מי שמחזיק לאורך שנים לוקח את שניהם.
מה באמת עומד מאחורי 12 הצעדים למהמרים
אם מורידים את השפה הישנה, נשארים עם ארבעה חלקים.
הודאה. להפסיק להתווכח עם המציאות. לומר בקול שההימור מנהל את החיים ולא ההפך, ושהניסיונות לשלוט בו נכשלו.
היעזרות במשהו גדול ממך. כאן רוב האנשים נתקעים, ומיד ארחיב.
ניקיון פנימי. להסתכל על מה שעשית, לקחת אחריות, ולהחזיר את מה שאפשר להחזיר.
המשכיות. לשמור על התחזוקה היומיומית, ולעזור למי שנמצא היום איפה שהיית.
זו הפשטה, וצריך לומר את זה. כל אחד מהצעדים מוסיף שכבה משלו, ומי שנמצא בתוכנית שנים יגיד לכם בצדק שיש שם הרבה יותר. ובכל זאת, אלה ארבעת החלקים שכל השאר יושב עליהם.
איך נראים 12 הצעדים למהמרים בפועל
בקבוצה זה לא נראה כמו לימוד. זה נראה כמו אנשים שיושבים במעגל ומדברים.
הצעד הראשון קורה כשמישהו אומר את המשפט הראשון על עצמו בקול, מול חדר. אנשים מתארים את הרגע הזה כמו לפרוק משקל פיזי, וזה בגלל שמהמר חי שנים בתוך סוד.
הצעד הרביעי הוא זה שמפיל הכי הרבה אנשים, והוא גם זה שמשנה הכי הרבה. הוא מבקש לשבת ולכתוב רשימה כנה של מה שעשית ומה זה עלה לאחרים. לא רשימה של הפסדים כספיים, אלא של אנשים. מי שעוצר כאן נשאר עם הבושה שלא נאמרה בקול, וזו הבושה שמחזירה אנשים להמר.
הצעדים שמדברים על תיקון הם החלק שהמשפחה מרגישה. אדם ניגש למי שפגע בו, אומר מה הוא עשה בלי לרכך, ומציע להחזיר את מה שניתן. לפעמים זה כסף. הרבה פעמים זה לא.
והחלק האחרון הוא זה שמחזיק את כל השאר, כי אדם שמלווה מהמר חדש נזכר בכל מפגש מאיפה הוא בא.
איך נראה מפגש ראשון
זו השאלה שמעכבת אנשים יותר מכל דבר אחר, ולכן שווה לענות עליה בפירוט.
לפי מה שאנשים שהיו בקבוצות מתארים, זה נראה ככה. מגיעים למקום, בדרך כלל חדר במרכז קהילתי או במרפאה, מתיישבים במעגל, ואף אחד לא ניגש אליך עם טופס. מישהו פותח, קוראים כמה שורות מהחומר הכתוב, ואז אנשים מדברים בתורם על השבוע שעבר. אתה לא חייב לומר מילה במפגש הראשון, ואם אתה כן רוצה, מספיק לומר שם פרטי ושזו הפעם הראשונה.
אין יותר מזה.
מה שמפתיע את רוב מי שמגיע זה לא התוכן אלא ההרכב. אנשים מדמיינים חדר של מי שאיבדו הכל, ומוצאים שם מהנדס, נהג, סטודנט בן עשרים ושתיים, ומישהו שעדיין מנהל עסק ומשלם משכורות בזמן. כל אחד מהם מגיע מסיפור אחר לגמרי, וכולם מדברים על אותה מלכודת בדיוק.
מה עושים אם לא מאמינים באלוהים
זו השאלה הכי נפוצה שאני מקבל על התוכנית, ובצדק. השפה המקורית דתית, והרבה ישראלים חילונים נרתעים ממנה כבר בשורה הראשונה.
הניסוח בתוכנית הוא "כוח עליון כפי שאתה מבין אותו", והוא נוסח ככה בכוונה. בפועל אני פוגש אנשים שמפרשים את זה בעשר דרכים שונות. אצל אחד זו אמונה דתית מלאה. אצל אחר זו הקבוצה עצמה, כלומר החוכמה המצטברת של אנשים שכבר עברו את זה. אצל שלישי זה פשוט העיקרון שהוא לא הדבר החזק ביותר בחדר.
הרעיון המעשי מאחורי זה פשוט. מהמר פעיל מנסה שנים לנצח באמצעות שליטה, והשליטה היא בדיוק מה שנשבר. הצעד הזה מבקש להוריד את הידיים מההגה ולהיעזר במשהו מחוץ לעצמך, וזה עובד גם כשה"משהו" הוא בני אדם.
למה זה עובד דווקא בקבוצה
יש כאן משהו שקשה להסביר למי שלא ישב בחדר כזה.
מהמר חי שנים בהרגשה שהוא היחיד שנתקע ככה. הרגע שבו הוא שומע מישהו אחר מתאר בדיוק את מהלך המחשבה שלו בשלוש לפנות בוקר עושה משהו אחר ממה שהסבר מקצועי עושה. השניים לא מתחרים, והרבה אנשים צריכים את שניהם.
זה נקרא זיהוי, וזה הדלק של כל התוכנית.
יש לזה גם צד פרקטי. אדם שיודע שביום שלישי בשמונה בערב מישהו ישאל אותו איך עבר השבוע מתנהג אחרת ביום ראשון. לא בגלל פחד, אלא בגלל שיש למה לדווח.
איפה התוכנית עוזרת ואיפה היא לא מספיקה
היא חזקה מאוד בשני דברים. שבירת הבידוד, ומסגרת קבועה שלא תלויה במצב הרוח של אותו יום.
היא לא מטפלת בדיכאון, בחרדה או בטראומה, והיא לא מסדרת חובות. מהמר עם דיכאון שילך רק לקבוצה יישאר עם הדיכאון. מהמר עם חוב שילך רק לקבוצה יישאר עם החוב, ויש על זה מדריך נפרד על חובות מהימורים.
הפתרון הוא לא לבחור. רוב מי שמחזיק לאורך שנים משלב, קבוצה יחד עם ליווי אישי, ובמקרים רבים גם טיפול מקצועי במקביל.
שלוש טעויות נפוצות של מי שמתחיל
לבוא פעם אחת ולהחליט. מפגש בודד לא אומר כלום על התוכנית ולא אומר כלום עליך. הקבוצה נמדדת אחרי חודש וחצי בערך, כשכבר מזהים פרצופים ויודעים את הסיפורים.
להתווכח עם השפה. אפשר לבזבז חצי שנה על ויכוח עם מילה אחת בטקסט במקום לעשות את מה שהיא מבקשת. מי שמצליח לעבור את זה בדרך כלל מתרגם לעצמו את המונחים ומתקדם.
להסתיר בתוך הקבוצה. יש אנשים שמגיעים שנה שלמה ומדברים על הכל חוץ ממה שקרה באמת. הם יוצאים עם השייכות ובלי השינוי, וזה בזבוז של שנה.
מה עם המשפחה
יש מסגרות מקבילות לבני משפחה של מכורים, והן קיימות מסיבה טובה.
בן זוג של מהמר נמצא במשבר משלו, ולא רק בתפקיד תומך. כתבתי על זה במדריך על בן זוג שמהמר ובמדריך על לטפל בעצמך.
כמה אנשים באמת מגיעים
מספר האנשים שמתמודדים עם בעיית הימורים בישראל גדול בהרבה ממספר האנשים שיושבים בפועל בחדרים האלה. הפער הזה הוא בדיוק הבושה.
אפשר לראות את זה גם בכיוון ההפוך. יש בארץ עמותות שמפעילות שירותי טיפול בהתמכרות להימורים, למשל עמותת אפשר שמפעילה יחידה לטיפול בנפגעי אלכוהול והימורים, והמסלולים האלה קיימים ופתוחים הרבה לפני שמישהו נשבר לגמרי. רוב האנשים שאני פוגש לא ידעו בכלל שהם קיימים.
יש לזה גם צד ישראלי מובהק. בארץ קטנה שבה כולם מכירים את כולם האנונימיות מרגישה פחות בטוחה, והחשש לפגוש בחדר מישהו מהעבודה או מהשכונה מעכב אנשים חודשים. מי שמגיע מגלה מהר מאוד שכל אחד שיושב שם מפחד בדיוק מאותו דבר, וזו בדיוק הסיבה שהחדר שומר על עצמו.
שאלות נפוצות
כמה עולה להשתתף בקבוצת 12 הצעדים?
הקבוצות עצמן לא גובות תשלום. נהוג לתרום סכום קטן שמכסה את עלות המקום והקפה, ואף אחד לא נדרש לזה.
חייבים לספר את השם המלא בקבוצה?
לא. העיקרון הבסיסי הוא אנונימיות, ורוב האנשים מציגים את עצמם בשם פרטי בלבד. מה שנאמר בחדר נשאר בחדר.
כמה זמן לוקח לעבור את 12 הצעדים למהמרים?
אין לוח זמנים אחיד. יש מי שעובר את השלבים הראשונים בחודשים ויש מי שנשאר בצעד אחד לאורך שנה. התוכנית לא נמדדת בקצב.
התוכנית מתאימה גם למי שלא הגיע לתחתית?
כן, ואני אפילו חושב שזה עדיף. אין שום צורך לחכות שהכל יתפרק כדי להתחיל, וההמתנה לתחתית עולה בדרך כלל עוד כסף ועוד שנים.
אפשר לשלב קבוצה עם ליווי אישי?
כן, וזה השילוב שאני רואה עובד הכי טוב. הקבוצה נותנת שייכות והליווי נותן עבודה ממוקדת על מה שקורה אצלך בשבוע הקרוב.
מה קורה אם נופלים באמצע התהליך?
חוזרים. אף קבוצה לא מוציאה אדם בגלל נפילה, ובחלק גדול מהמקרים דווקא הנפילה שנאמרה בקול היא זו שמייצרת את השינוי האמיתי.
מה שקשה להסביר למי שלא היה שם
יש בקבוצות משהו שלא עובר בכתיבה.
זה לא הידע. הידע זמין היום בחינם בכל מקום, וכל מהמר שקורא באינטרנט חצי שעה יודע כבר מה זה טריגר ומה זה דחף. מה שלא זמין באינטרנט זה חדר שבו אף אחד לא מתפלא. בלי הגבה, בלי הרמת גבה, בלי אותו רגע קטן של שתיקה שמופיע כשמספרים למישהו רגיל כמה כסף נעלם.
וזה גם מה שגורם לאנשים לחזור.
יש שם עוד משהו. אדם שיושב בחדר הזה חודש שלישי ברציפות שומע מישהו חדש מספר בדיוק את מה שהוא עצמו אמר בפעם הראשונה, ובאותו רגע הוא מבין כמה הוא זז מאז, וזה מדד שאי אפשר לקבל משום מקום אחר. לא מהמשפחה, לא מהבנק, ולא מעצמך.
איפה אני נכנס לתמונה
אם 12 הצעדים למהמרים נשמעים לך רחוקים, זה בסדר גמור. לא צריך להסכים עם התוכנית כדי להתחיל לזוז.
אני מלווה מהמרים ובני משפחה, בשיחה אישית ובקבוצות, ואפשר לקרוא כאן איך נראית היציאה מהתמכרות להימורים צעד אחר צעד. שיחת ההיכרות דיסקרטית ולא מחייבת.
במצוקה מיידית אפשר לפנות לקו החם של ער"ן, עזרה ראשונה נפשית, בטלפון 1201. השירות אנונימי ופועל 24 שעות ביממה בכל ימות השנה. ליאור רוזנטל הוא מאמן מוסמך ומלווה מניסיון אישי, ואינו מטפל מוסמך. המידע כאן אינו תחליף לייעוץ מקצועי או לטיפול נפשי.