בכל מסגרת שעוסקת בהתמכרויות מדברים על שלושה חודשים. אין קסם במספר הזה, ו-90 הימים הראשונים הם כן פרק זמן שבו קורים כמה דברים שכדאי מאוד לדעת עליהם מראש.
הסיבה פשוטה. רוב האנשים שנופלים בשלב הזה לא נופלים כי משהו נורא קרה. הם נופלים כי משהו הרגיש טוב מדי, או כי הגוף עשה משהו שהם לא ציפו לו ולא הבינו.
אז הנה מה שקורה בפועל, שבוע אחרי שבוע.
למה 90 הימים הראשונים נחשבים לקריטיים
בגלל שני דברים שקורים במקביל ומושכים לכיוונים הפוכים.
הראשון הוא שהמערכת מתאזנת. שינה, מצב רוח, יכולת ריכוז. זה לא קורה בקו ישר ולוקח שבועות, ואצל חלק מהאנשים גם חודשים.
השני הוא שהזיכרון מתחיל לעבוד נגדך. ככל שמתרחקים מהיום הרע, ההפסדים נעשים מטושטשים והרגעים הטובים נעשים חדים. אחרי חודש וחצי אנשים כבר לא זוכרים באמת כמה זה היה נורא, והם כן זוכרים איך זה הרגיש כשניצחו.
הפער בין השניים הוא הסכנה האמיתית בתקופה הזאת.
איך נראים 90 הימים הראשונים שבוע אחרי שבוע
זה תיאור כללי. אצל כל אדם זה נראה קצת אחרת, והסדר בדרך כלל דומה.
שבוע ראשון. הקלה, ואחריה חוסר שקט. שינה קטועה, עצבנות, קושי לשבת במקום. חלק מהאנשים מתארים גם כאבי ראש וסוג של חוסר מנוחה גופנית. יש על זה מדריך נפרד על היום הראשון בלי הימורים.
שבועות שני עד רביעי. התקופה שבה מגיע הרעיון. ההרגשה משתפרת, הלחץ יורד קצת, והראש מציע פתרון שנשמע מדוד ואחראי. פעם אחת, קטן, רק כדי לכסות. זה הרגע שבו נופלים הכי הרבה אנשים.
שבועות חמישי עד שמיני. כאן מגיעה השחיקה. ההתלהבות של ההתחלה נגמרה, החובות עוד כאן, בבית עדיין לא סולחים, והתחושה היא שעשיתי כל כך הרבה ושום דבר לא השתנה. זו תקופה שקטה וקשה, והיא לא נראית דרמטית מבחוץ.
שבועות תשיעי עד שנים עשר. לרוב מתחיל להיות יותר קל. השינה מתייצבת, המחשבות מתמעטות, ואנשים מתחילים לתאר מרווח בין מחשבה לפעולה. במקביל מגיע גם סוג חדש של סכנה, הביטחון.
מה שקורה לגוף
זה החלק שהכי מפתיע אנשים, כי הימורים לא כרוכים בחומר.
ובכל זאת יש תגובה גופנית ברורה. שינה שמתקצרת או נעשית קטועה. תיאבון שמשתנה, לכאן או לכאן. חוסר שקט שאנשים מתארים אותו כמו זרם קטן שרץ בידיים. ולפעמים גם דופק מהיר בערבים, בשעות שבהן פעם היו משחקים.
יש גם משהו שקורה למצב הרוח. אחרי חודשים או שנים של גירוי חזק ותכוף, החיים הרגילים נראים בהתחלה שטוחים לגמרי. שום דבר לא מרגש. זה נשמע כמו דיכאון, ולרוב זו תגובה זמנית של מערכת שמתאזנת.
ההבחנה כאן חשובה. אם השטיחות הזאת נמשכת שבועות ומלווה בקושי לתפקד, בבכי או בתחושה שאין טעם, זה כבר לא חלק מהתהליך וצריך לפנות לאיש מקצוע בתחום בריאות הנפש.
מה בונים בכל שלב
התקופה הזאת לא נמדדת רק בכמה ימים החזקת. היא נמדדת במה נבנה בתוכם.
בחודש הראשון בונים את המבנה החיצוני. כסף מחוץ להישג יד, חסימות טכניות, אדם אחד שיודע, ומפגש קבוע. אין כאן עבודה על הנפש, יש כאן הנדסה. יש על זה מדריך על הגנה על כספי המשפחה.
בחודש השני מתחילים לגעת בסיבות. מה ההימור החליף, אילו שעות מסוכנות, ומה קורה בגוף לפני שמגיע הדחף. זה גם השלב שבו מפת הטריגרים מתחילה להיות שימושית, ויש על זה מדריך על טריגרים להימורים.
ובחודש השלישי מתחילים לעבוד על החיים עצמם. חוב, עבודה, יחסים, שעות פנויות. לא כי הכל נפתר, אלא כי בשלב הזה יש כבר מספיק יציבות כדי להסתכל על זה בלי לברוח.
מה שאף אחד לא אומר על התקופה הזאת
כמה דברים חוזרים כאן כמעט אצל כולם, ואף אחד לא מכין אליהם מראש.
הראשון הוא שהזמן מתנהג מוזר. שבוע נקי מרגיש כמו הישג ענק ביום שני ונמחק לגמרי ביום חמישי, וחודש שלם יכול להרגיש כאילו לא קרה. אנשים מתארים את זה כמו לרוץ במקום.
השני הוא שהסביבה מפסיקה לשאול. בשבועיים הראשונים כולם מתעניינים, ואז החיים של כולם ממשיכים, ואתה נשאר עם זה לבד בדיוק בשלב שבו זה נהיה קשה יותר. זה לא זלזול, זה פשוט איך שאנשים בנויים.
והשלישי הוא שהחיים שנחשפים מתחת להימור לא תמיד יפים. הרבה אנשים מגלים בשלב הזה כמה שעות ביום ההימור באמת תפס, וכמה מעט נשאר במקומו. על מה שקורה עם הגילוי הזה לאורך השנה כתבתי בנפרד במדריך על השנה הראשונה בלי הימורים.
הטעות הנפוצה של החודש השלישי
אחרי שמונים ומשהו יום אנשים מרגישים אחרת, ואז מגיעה המחשבה.
היא נשמעת ככה. הוכחתי לעצמי, אני כבר לא באותו מקום, ואולי אפשר קצת לשחרר. ואז מחזירים את הגישה לחשבון, מדלגים על מפגש אחד, ומפסיקים לדווח למי שיודע.
מה שקורה אחר כך צפוי. המבנה שהחזיק את התקופה הזאת נשען על שלושה או ארבעה דברים, וכשמורידים אחד מהם, השאר נושאים עומס שהם לא בנויים לו.
אני מבקש מאנשים לא לשנות שום דבר במבנה כל עוד התקופה עדיין טרייה, וגם אחר כך בהדרגה ובשיתוף מי שמלווה אותם.
מה שמשתנה בבית
זה חלק שהרבה אנשים מצפים ממנו ליותר מדי, מוקדם מדי.
בת זוג שספגה שנים של הבטחות לא חוזרת לאמון אחרי שלושה חודשים, וזה סביר לגמרי מצידה. מה שכן קורה בתקופה הזאת הוא שינוי בטון. פחות התפרצויות, פחות חקירות, ולפעמים שיחה ראשונה שהיא לא על כסף.
זה נשמע מעט. בבית שהיה במלחמה שנתיים זה בכלל לא מעט, ואצל הרבה זוגות זה הסימן הראשון האמיתי לכך שמשהו זז, הרבה לפני שמישהו מוכן להגיד את המילה אמון בקול.
מי שרוצה להבין מה עובר על הצד השני ימצא את זה במדריך על בן זוג שמהמר, ומי שמנסה לבנות מחדש אמון ימצא את זה במדריך על הבטחות שנכשלות.
מה אם נופלים באמצע
זה קורה להרבה אנשים, ובעיקר בשבועות השני עד הרביעי.
הכלל היחיד שאני מבקש הוא לספר על זה באותו יום. לא לחכות, לא לסדר קודם, ולא להמתין לרגע נוח. מה שקובע את ההמשך זה השעות שאחרי, ולא הנפילה עצמה. הרחבתי על זה במדריך על נפילה אחרי תקופה נקייה.
ולגבי הספירה, אין כאן עונש. מתחילים למנות מהיום שבו עצרת, ומטפלים במקום שנשבר.
שאלות נפוצות
למה דווקא 90 הימים הראשונים ולא מספר אחר?
זו מסגרת מקובלת בתחום ההתמכרויות, והיא מבוססת על תקופה שבה קורים שינויים מורגשים בשינה, במצב הרוח ובעוצמת הדחפים. זה לא קו סיום, וזו נקודת ציון שימושית.
אחרי כמה זמן השינה חוזרת לעצמה?
אצל רוב האנשים היא מתחילה להתייצב אחרי כמה שבועות, ואצל חלק זה לוקח יותר. אני לא נותן מספרים מדויקים, כי ההבדלים בין אנשים גדולים מאוד.
אני מרגיש שטוח וחסר עניין בכל דבר. זה נורמלי?
בתקופה הראשונה זו תגובה שכיחה של מערכת שהתרגלה לגירוי חזק. אם זה נמשך שבועות, מפריע לתפקוד או מלווה בתחושה שאין טעם, זה הזמן לפנות לאיש מקצוע בתחום בריאות הנפש ולא לחכות.
מותר לגעת בכסף אחרי שלושה חודשים?
אני ממליץ לא לשנות את ההסדר הכספי בשלושת החודשים הראשונים, ולעשות את זה בהדרגה אחרי כן, יחד עם מי שמלווה אותך. החזרה המוקדמת של השליטה בכסף היא מהסיבות שחוזרות שוב ושוב לפני נפילה.
מה עושים עם החובות בתקופה הזאת?
בחודש הראשון רק עוצרים את הדימום ומבררים את המספר האמיתי. את ההסדרים עצמם עדיף לבנות אחרי שההימור נעצר לגמרי, ויש על זה מדריך על חובות מהימורים.
מתי אפשר להגיד שיצאתי מזה?
אני לא משתמש בניסוח הזה. מה שאני כן רואה זה אנשים שאחרי שנים מתארים את ההימור כמשהו שהיה ולא כמשהו שמתגעגעים אליו. זה לא קורה בתשעים יום, וזה כן מתחיל שם.
איך עוברים את זה בשלום
התקופה הזאת עוברת הרבה יותר טוב כשיודעים מראש מה מגיע ומתי.
אני מלווה מהמרים ובני משפחה, בשיחה אישית ובקבוצות, ומכיר את התקופה הזאת גם מבפנים. אפשר לקרוא איך נראית היציאה מהתמכרות להימורים מהצעד הראשון, ואפשר להתחיל בשיחת היכרות דיסקרטית ולא מחייבת.
במצוקה מיידית אפשר לפנות לקו החם של ער"ן, עזרה ראשונה נפשית, בטלפון 1201. השירות אנונימי ופועל 24 שעות ביממה בכל ימות השנה. ליאור רוזנטל הוא מאמן מוסמך ומלווה מניסיון אישי, ואינו מטפל מוסמך. המידע כאן אינו תחליף לייעוץ מקצועי או לטיפול נפשי.