למה ספורטאים מקצועניים מהמרים

אני נשאל למה ספורטאים מהמרים כמעט בכל פעם שאני עולה לדבר, ולרוב, למי ששואל כבר יש תשובה מוכנה בראש. כסף קל, גיל צעיר, פינוק. התשובה הזאת נוחה והיא גם לא נכונה.

שיחקתי במכבי חיפה ובמכבי תל אביב, הייתי קפטן נבחרת הנוער והנבחרת האולימפית וזכיתי לשחק גם בנבחרת הבוגרת. פציעה סיימה לי את הקריירה, ההתמכרות להימורים לקחה ממני כמעט הכול, והיום אני נקי תשע עשרה שנה. מה שאני כותב כאן זה לא ניתוח מבחוץ.

זה מבפנים.

למה ספורטאים מהמרים יותר מקבוצות אחרות באוכלוסייה

התשובה הקצרה היא שבחיים של ספורטאי מקצועני נפגשים ארבעה תנאים שכמעט לא נפגשים בשום מקצוע אחר. כסף שמגיע מוקדם, כמויות עצומות של זמן ריק, סובלנות מקצועית גבוהה לסיכון, וקרבה יומיומית לתוצאות ספורט. אף תנאי לבדו לא מסוכן במיוחד. הצירוף שלהם הוא הבעיה.

אין בישראל מחקר רשמי שמודד את היקף ההימורים בקרב ספורטאים מקצועניים. חיפשתי, ואני מעדיף להגיד את זה בגלוי מאשר לזרוק מספר שנשמע משכנע.

מה שכן קיים הוא התמונה הכללית, והמספרים שבה מטפסים. לפי משרד הבריאות, מספר המכורים להימורים בישראל מוערך בין 150,000 ל-250,000 איש, שהם בין 1.5% ל-4% מהאוכלוסייה הבוגרת. עכשיו קחו את המספרים האלה והכניסו אותם לתוך אוכלוסייה שכל ארבעת התנאים שמניתי חלים עליה.

ארבעה תנאים שכמעט לא נפגשים בשום מקצוע אחר

כשאני מפרק את השאלה למה ספורטאים מהמרים לגורמים ממשיים, אלה ארבעת התנאים שחוזרים בכל סיפור ששמעתי, ושאת כולם עברתי בעצמי. הם לא סודיים ולא מפתיעים. הם פשוט אף פעם לא נמצאים באותו חדר בכמות כזאת.

הכסף מגיע בגיל שבו עוד אין הרגלים. שחקן בן שמונה עשרה או תשע עשרה מקבל משכורת שההורים שלו לא ראו בגיל הזה, ואף אחד לא לימד אותו מה עושים איתה חוץ מלקנות דברים. הכסף הזה גם לא מרגיש כמו כסף שנצבר. הוא מרגיש כמו כסף שמגיע.

הזמן הוא החלק שאף אחד לא מדבר עליו, והוא לדעתי החזק מכולם. אנשים מדמיינים ספורטאי מקצועני כמי שמתאמן מהבוקר עד הערב. במציאות יש אימון בבוקר, אימון בערב, ובאמצע שלוש עד חמש שעות לבד בבית עם טלפון ביד. מחנה אימונים או מלון לפני משחק חוץ מוסיפים עוד שמונה שעות כאלה, הפעם בחדר עם עוד שחקן משועמם בדיוק כמוני.

הסיכון הוא הרגל מקצועי ולא פגם. שחקן מאומן לקבל החלטה בשבריר שנייה תחת לחץ ולחיות עם התוצאה בלי לקרוס. על המגרש זו תכונה שבונה קריירה. באפליקציית הימורים זו בדיוק התכונה שהמערכת מתוכננת לנצל.

והתוצאות פשוט נמצאות שם. שחקן חי בתוך סביבה שבה מסכים מציגים משחקים כל היום, חברים מדברים על היחסים שנותנים על משחק ועל פערי כוחות, וכל שיחה בחדר ההלבשה נוגעת ממילא במי ינצח את מי. אין שום רגע שבו הנושא לא באוויר, ולכן גם אין רגע שבו נדרשת החלטה מודעת לגשת אליו. זה פשוט שם, כל הזמן, כמו מוזיקת רקע שאף אחד לא כיבה.

והיום זה קרוב אפילו יותר. בזמן שאני שיחקתי, כדי להמר היה צריך לקום וללכת לאנשהו, והמרחק הזה עצר לא מעט אנשים ברגע האחרון. היום המרחק הוא שלוש שניות ואצבע אחת, בשקט מוחלט.

למה ספורטאים מהמרים דווקא על ספורט

כי זה לא מרגיש כמו הימור. זה מרגיש כמו ידע. שחקן שמכיר את הליגה, מכיר את המאמנים ויודע מי חזר מפציעה ומי ישן רע, בטוח שיש לו יתרון על השוק. ההימור מתחפש למקצועיות.

זו הנקודה שבה הנפילה של ספורטאי נראית אחרת. מהמר רגיל יודע איפשהו בפנים שהוא מסתמך על מזל. שחקן מקצועני משוכנע שהוא מסתמך על עצמו, ולכן הפסד לא מייצר אצלו עצירה אלא תיקון. הוא לא חושב שהוא טעה בהימור. הוא חושב שהוא טעה בניתוח, ושבפעם הבאה הניתוח יהיה טוב יותר.

מכאן זה כבר מתגלגל לבד.

יש עוד שכבה, והיא נוגעת לגוף. אחרי משחק אמיתי מול קהל אמיתי, הגוף מוצף. ואז המשחק נגמר, וביום שאחריו אין כלום. אצלי ההימור מילא בדיוק את החלל הזה. הוא נתן את הדופק בלי המגרש, ממסך שנכנס לכיס.

צריך להיות ישר גם בכיוון השני. רוב הספורטאים לא יתמכרו לכלום. התנאים מכינים קרקע, לא גזירת גורל, ואני לא מתכוון להפוך כל שחקן צעיר לחשוד.

מה קורה לשחקן שנכנס להימורים ואף אחד לא רואה

שחקן ממשיך לתפקד על המגרש חודשים ארוכים אחרי שההימור כבר יצא משליטה, ולפעמים שנים. במקרים שהגיעו אליי, זו הסיבה שהמועדון והמשפחה גילו מאוחר. הביצועים הם המקום האחרון שבו זה מופיע, לא הראשון.

מה שמופיע קודם נראה כמו התנהגות רגילה של בחור צעיר. הלוואות קטנות מחברים לקבוצה, פעם אחת ואז עוד פעם. טלפון שלא יורד מהיד בארוחה. התחמקות מיציאות משותפות בלי סיבה שמסתדרת. עצבנות אחרי משחקים שאין לה קשר לאיך שהוא עצמו שיחק.

מהמקרים שאני מכיר, חבר לקבוצה יודע לפני כולם, והוא לרוב שותק, כי בחדר הלבשה לא מלשינים. אני אומר את זה בכל פעם שאני נכנס למועדון. לפנות לעזרה בשביל חבר זו לא הלשנה, והוא בדרך כלל האדם היחיד שיכול לקצר את הסיפור בשנים.

הסימנים דומים מאוד לאלה שמופיעים בכל התמכרות להימורים, ופירטתי אותם בנפרד במדריך על סימנים שמישהו קרוב אליכם מהמר. ההבדל היחיד אצל ספורטאי הוא שיש לו כיסוי טוב יותר. הוא נראה ממושמע, הוא בכושר, והוא מגיע לאימונים.

מה שמועדון, משפחה או חבר לקבוצה יכולים לעשות

הדבר הראשון הוא להפסיק לחכות שזה ייראה על המגרש. השאלה למה ספורטאים מהמרים מעניינת, אבל השאלה המעשית היא מה עושים ביום שבו עולה חשד, וכאן רוב האנשים קופאים.

אל תפתחו בשאלה כמה. השאלה הזאת מזמינה מיד הגנה ומספר קטן בהרבה מהאמת. לפתוח במה שראיתם ולא במה שהסקתם, בלשון פשוטה, בלי משפט מוסר.

לא לכסות חוב לפני שיש תהליך. תשלום חוב בלי טיפול קונה שקט לכמה שבועות ומחזיר את השחקן לנקודת ההתחלה, עם רשת ביטחון חדשה. על הסדר הנכון של הדברים כתבתי בהרחבה במדריך על חובות מהימורים.

ולמועדון עצמו יש תפקיד שהוא מדלג עליו כמעט תמיד. להחליט מראש מי איש הקשר בפנים, ולאן מפנים בחוץ, לפני שיש מקרה ולא אחריו. אני מעביר על זה הרצאה למועדוני ספורט ולקבוצות נוער, במתכונת נפרדת לשחקנים, לצוות ולהורים.

שאלות נפוצות

האם ספורטאים באמת מהמרים יותר מהאוכלוסייה הכללית?

אין בישראל מחקר שמודד את זה, ולכן אני לא אגיד כן כאילו יש לי נתון. מה שאני כן יכול להגיד זה שכל גורמי הסיכון המוכרים מתקיימים בחיי ספורטאי מקצועני בעוצמה גבוהה במיוחד, ושמהשטח אני רואה תמונה עקבית.

מאיזה גיל הסיכון מתחיל?

בפועל הוא מתחיל בקבוצות הנוער, לפני החוזה הראשון. באפליקציות של השוק האפור אין שוער בכניסה, ומה שאני רואה זה שאצל בני נוער זה מתפתח מהר יותר מאשר אצל מבוגרים.

הימור על ספורט זה לא סתם חלק מהתרבות של המשחק?

לרוב האנשים כן. הבעיה מתחילה כשההימור מפסיק להיות תוספת לצפייה והופך לסיבה לצפות, וכשהפסד מייצר צורך מיידי להחזיר במקום אכזבה שחולפת.

מה עושים אם החשד הוא כלפי חבר לקבוצה?

מדברים איתו לבד, בלי הצוות ובלי קהל, ואומרים את מה שראיתם. אם הוא מכחיש ואתם עדיין מודאגים, פונים לייעוץ בשביל עצמכם. אתם לא צריכים להיות אלה שמאבחנים.

שחקן שנפסל או פרש נמצא בסיכון גבוה יותר?

כן, וזה אחד המעברים המסוכנים ביותר. ברגע שנעלמים גם לוח המשחקים, גם הקבוצה וגם הזהות, ההימור נכנס למקום שהתפנה.

לאן פונים בישראל?

רופא המשפחה מפנה למרפאה לגמילה מהתמכרויות בקופת החולים, והמידע הרשמי נמצא באתר משרד הבריאות., ובמצוקה דחופה ער״ן עונה ב-1201 בכל שעה ובעילום שם.

אם אתם קוראים את זה בגלל מישהו מסוים

רוב האנשים שמגיעים לעמוד הזה לא מחפשים תיאוריה. הם חושבים על שחקן ספציפי, על בן, או על עצמם. השאלה למה ספורטאים מהמרים הייתה רק הדרך להגיע לכאן בלי להקליד את מה שבאמת מטריד.

אני מלווה מהמרים ובני משפחה בשיחה אישית, מתוך מה שעברתי ולא מתוך ספר. אני קואצ׳ר מוסמך ומכור נקי, לא מטפל מוסמך, ואני לא פסיכולוג ולא עובד סוציאלי. אני גם לא תחליף לטיפול מקצועי, ואת זה אני אומר לפני שמישהו שואל. אפשר לקרוא איך נראה תהליך גמילה מהימורים בפועל, שלב אחר שלב.

שיחת היכרות דיסקרטית ולא מחייבת. 054-4511111, בטלפון או בוואטסאפ.

ואם זה דחוף עכשיו ולא מחר בבוקר, ער״ן ב-1201 עונה בכל שעה, בחינם.