האם תרופות עוזרות בהתמכרות להימורים

אני לא רופא, ואני לא הולך להמליץ לכם על שום תרופה. זה המשפט שפותח את העמוד הזה, והוא גם הסיבה שהוא קיים.

שמי ליאור רוזנטל, אני נקי תשע עשרה שנה ומלווה מכורים להימורים ובני משפחותיהם. אני קואצ׳ר ולא איש מקצוע רפואי, ואת השאלה על תרופות להתמכרות להימורים אני נשאל מספיק כדי להבין שאנשים מחפשים עליה תשובה ולא מוצאים אחת ישרה.

אז הנה מה שאני כן יכול לומר. ומה שאני לא.

מה משרד הבריאות אומר על תרופות להתמכרות להימורים

משרד הבריאות מונה טיפול תרופתי כאחת מדרכי הטיפול בהתמכרות להימורים, ומנסח את זה בזהירות. הניסוח באתר הוא שתרופות מסוימות יכולות לסייע בניהול תסמיני גמילה או לטפל במצבים נפשיים נלווים. המידע הרשמי נמצא באתר בנפש בריאה של משרד הבריאות.

שימו לב למה שהניסוח הזה לא אומר.

הוא לא אומר שיש תרופה שמרפאה התמכרות להימורים, והוא לא מציג טיפול תרופתי כמסלול עצמאי. הוא מציב אותו לצד פסיכותרפיה, טיפול קבוצתי ומסגרות אשפוז וטיפול יום. את כל ארבעת המסלולים פרסתי בעמוד על טיפול בהתמכרות להימורים.

זה כל מה שאני יכול לומר במקור רשמי. כל השאר בעמוד הזה הוא לא מידע רפואי.

למה אני לא נוקב בשמות של תרופות להתמכרות להימורים

בעמודים באינטרנט אפשר למצוא שמות של תרופות להתמכרות להימורים. אני לא כותב אותם כאן, וזו החלטה מודעת ולא עצלות.

הסיבה הראשונה היא שאני לא מוסמך.

מתן שם של תרופה בהקשר של מצב רפואי הוא בפועל המלצה, גם כשמוסיפים ליד הסתייגות. אדם שקורא שם של תרופה בעמוד כזה מגיע לרופא ומבקש אותה, ולפעמים מבקש אותה במקום לתאר את מה שבאמת קורה לו. זה מעוות את הפגישה.

הסיבה השנייה היא שהתאמת תרופה היא עניין אישי לגמרי. היא תלויה בגיל, בתרופות אחרות שאדם לוקח, במצבים רפואיים קיימים, ובמה שיושב לצד ההימור. שני אנשים עם אותה בעיית הימורים יכולים לקבל תשובה רפואית שונה לגמרי, וזה תקין.

והסיבה השלישית היא שהתחום מתעדכן. מה שנכון היום לא בהכרח נכון בעוד שנתיים, ועמוד באתר לא מתעדכן בקצב הזה.

מה כן חשוב שתדעו לפני שאתם הולכים לרופא

יש דבר אחד שאני כן מרגיש בנוח לומר, כי אני רואה אותו כל הזמן.

משרד הבריאות מדבר על מצבים נפשיים נלווים, ואצל חלק גדול מהאנשים שאני פוגש ההימור הוא לא הבעיה היחידה.

דיכאון, חרדה, קשיי קשב או טראומה יושבים אצל חלק מהם לצד ההימורים, ולפעמים קדמו להם. במצבים כאלה יש לרופא ולפסיכיאטר מה להציע, וזה לא בהכרח מכוון להימור עצמו אלא למה שמתחתיו. ממה שאני רואה, אדם שסובל מדיכאון לא מטופל ומנסה להיגמל מהימורים מנסה לטפס במעלה מדרון.

ולכן מה שאני אומר לאנשים שאני מלווה זה לא לפסול את הכיוון הרפואי מראש.

הרבה גברים שאני פוגש נרתעים מרעיון של טיפול תרופתי לפני שהם יודעים מה בכלל מוצע להם, ומוותרים על שיחה שיכולה לעזור. השיחה עצמה לא מחייבת אתכם לכלום. רופא המשפחה הוא נקודת הכניסה, והוא גם מפנה למרפאה לטיפול בהתמכרויות בקופה.

למה השאלה הזו עולה דווקא אצל משפחות

מעניין מי בדרך כלל מחפש את המידע הזה. לא המהמר.

ברוב הפניות שמגיעות אליי בנושא, מי ששאל על תרופות הוא בן משפחה. בת זוג שגילתה, או אמא שראתה את הבן שלה מתפרק, ומחפשת משהו שיעצור את זה מהר. זה מובן לחלוטין ואני לא מזלזל בזה בכלל.

הבעיה היא שהחיפוש הזה נולד מתוך תקווה למשהו שיעקוף את ההסכמה שלו, ואני מבין את התקווה הזו לגמרי, כי אחרי שנתיים של הבטחות שנשברו כל דבר שנראה כמו פתרון חיצוני ומהיר מרגיש כמו הזדמנות אחרונה.

מרשם לא עוקף הסכמה. אדם שלא מוכן ללכת לרופא לא יקבל טיפול תרופתי, ומשרד הבריאות לא מציג תרופה שמרפאה התמכרות להימורים. מה שמתאים לאדם מסוים זו שאלה לרופא ולא לעמוד באינטרנט. משפחה שמשקיעה את כל האנרגיה בחיפוש הזה מפספסת את מה שכן בשליטתה, כלומר את הכסף, את הגבולות ואת מה שקורה לה עצמה. את זה תיארתי בעמוד על הגנה על כספי המשפחה.

ויש דבר אחד שכן שווה לעשות בכיוון הרפואי, גם כשהוא מסרב. אם יש בבית חשש למצב נפשי, ולא רק להימורים, זו סיבה לפנות לרופא המשפחה שלכם ולהתייעץ, גם בלי שהוא נוכח.

מה כדאי לשאול את הרופא

אם אתם קובעים פגישה, שווה להגיע איתה מוכנה. הנה מה שאני הייתי מביא.

תספרו על ההימורים במפורש, ולא רק על מה שנוח. רופא שלא יודע שיש הימורים לא יכול לקשר בין הדברים, והרבה אנשים מספרים על נדודי שינה ומדלגים על הסיבה.

תשאלו האם יש כאן מצב נוסף שדורש טיפול. זו השאלה המרכזית, והיא לא שאלה על תרופות אלא על אבחון.

תשאלו מה המטרה של טיפול תרופתי אם הוא מוצע, כלומר על מה בדיוק הוא אמור להשפיע.

תשאלו על תופעות לוואי, על משך הטיפול, ועל מה קורה כשמפסיקים.

ותשאלו האם יש חלופות. יש מצבים שבהם התשובה היא שטיפול נפשי לבדו מספיק, וזו תשובה לגיטימית שכדאי לשמוע.

תרופות להתמכרות להימורים אינן תחליף לשאר העבודה

זו הנקודה שאני הכי בטוח בה, והיא לא רפואית אלא מעשית.

גם במקרים שבהם רופא מחליט שיש מקום לטיפול תרופתי, תרופות להתמכרות להימורים לא סוגרות את האפליקציה בטלפון ולא מסדירות את החוב. אדם שממשיך להחזיק גישה חופשית לכסף ולאתרי הימורים נשאר באותו מקום, בלי קשר לשום מרשם.

מה שאני רואה עובד זה שילוב.

טיפול נפשי לעומק, מסגרת קבוצתית לשייכות, ומישהו זמין לרגעים שבין לבין. את ההשוואה בין המסגרות כתבתי בעמוד על ליווי אישי מול טיפול פסיכולוגי, ואת הגישה שמשרד הבריאות מציין כאחת מדרכי הטיפול בעמוד על טיפול CBT. קבוצה חינמית זמינה כבר השבוע דרך מהמרים אנונימיים.

ואת החלק המעשי של סגירת הגישה לכסף פירטתי בעמוד על הגנה על כספי המשפחה.

מה שלא נכנס לעמוד הזה בכוונה

יש לי כלל אחד בכתיבה על התחום הזה, והוא שאני לא כותב דבר שאני לא יכול להצביע על המקור שלו.

בחיפוש קצר על תרופות להתמכרות להימורים תמצאו לא מעט תוכן שמציג שמות של תרופות, אחוזי הצלחה והשוואות בין גישות. חלק ממנו נכתב בידי גורמים מסחריים שמוכרים משהו, ואני עצמי גורם מסחרי, וזו בדיוק הסיבה שאני לא נוגע בחלק הזה, וחלק תורגם מאתרים בחו״ל בלי לבדוק אם זה בכלל רלוונטי לישראל.

אני לא יודע לאמת את זה, ולכן זה לא כאן.

מה שכן נמצא בעמוד הזה הוא משפט אחד ממשרד הבריאות, וכל השאר הוא שאלות שכדאי לשאול רופא. זה נראה מעט, וזה בדיוק כל מה שמישהו במעמד שלי יכול לומר ביושר בנושא רפואי. אם הייתי כותב יותר, הייתי ממציא.

שאלות נפוצות

יש תרופה שמפסיקה את הדחף להמר?

משרד הבריאות לא מציג תרופה שמרפאה התמכרות להימורים, ומה שהוא כן מציין הוא שתרופות מסוימות עשויות לסייע בניהול תסמינים או בטיפול במצבים נפשיים נלווים. מה מתאים לאדם מסוים זו שאלה שרק רופא יכול לענות עליה, ולא עמוד באינטרנט.

מי מחליט אם צריך טיפול תרופתי?

רופא בלבד. לרוב רופא המשפחה כנקודת כניסה, ובהמשך פסיכיאטר או מרפאה לטיפול בהתמכרויות. מלווה, קואצ׳ר או מטפל שאינו רופא אינו מוסמך להחליט על כך, ולא להמליץ על תרופה מסוימת. אני לא עושה את זה ולא אעשה.

אני לוקח כבר תרופות לדיכאון. זה משנה?

זה מידע שהרופא חייב לקבל. שילוב בין תרופות הוא שיקול רפואי, ולכן חשוב שהגורם המטפל יידע גם על ההימורים וגם על כל תרופה שאתם לוקחים, כולל תוספים. אל תשנו מינון ואל תפסיקו ליטול תרופה על דעת עצמכם.

בן הזוג שלי מסרב ללכת לרופא. אפשר לעשות משהו?

אפשר לעבוד על מה שבשליטתכם, גם בלי שהוא משתף פעולה. משפחה שמשנה את ההתנהגות שלה משפיעה על הבית, ופירטתי את זה בעמוד על טיפול משפחתי בהתמכרות. מה שאי אפשר זה להביא לו טיפול רפואי בלי הסכמתו.

קראתי על תרופה מסוימת בפורום. שווה לנסות?

שווה להביא את השם לרופא ולשאול, ולא שווה לנסות לבד. תרופות שמגיעות ממקור שאינו רופא, כולל מהאינטרנט ומחו״ל, הן סיכון ממשי. גם תרופה שעוזרת לאדם אחד יכולה להזיק לאחר בגלל מצב רפואי או תרופה אחרת.

ומה עם מצוקה נפשית עכשיו?

זה לא מחכה לתור. ער״ן עונים ב־1201 בכל שעה, בעילום שם ובחינם. כשיש מחשבות אובדניות זה מצב שדורש מענה מקצועי מיידי, ובמצב חירום פונים למד״א ב־101.

מה עושים עם זה

אם קראתם את העמוד וציפיתם לתשובה חד משמעית, אני מבין את האכזבה. אין לי אחת, ומי שייתן לכם אחת באתר לא רופא.

הצעד המעשי היחיד שיש כאן הוא לקבוע פגישה ולומר את המילה הימורים בקול.

ואם בא לכם לדבר קודם עם מישהו שהיה בפנים, כדי להבין מה מתאים לכם לפני שאתם קובעים משהו, אני זמין ב־054-4511111, גם בוואטסאפ, או ב־liorosenthal@gmail.com. אני לא רופא, ואני כן יכול ללכת איתכם על השאלות.